בין ארבע כתלים
על מיטה לבנה
עוצמת עיניים, עוד לא רדומה
שירים שקטים, נשברת שינה
בתוך חיבוק מוצאת נחמה
דמעות, דמעות מעין אדומה.
כאב הוא לא המצאה של חלשים
יפה שם יותר ממה שמספרים, ממה שמראים
גם ילדים גדולים פוחדים
גם לגיבורים כואב לפני שהם מתים
בשקט, בשקט אנחנו בוכים.
נשאר רק השחור שאחרי השריפה
זיכרון פנים רעות
בני עשרים עוד מפחדים ממפלצות
אל תישברי לי עכשיו,
אנחנו צריכים לבנות את הכל מהתחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.