לפני שנים רבות בממלכה רחוקה מאוד חי מלך מרשע שאהב אהבה עמוקה
את כתרו לכן כאשר נולד לו בן יפה תואר הוא מנע מהילד את אהבתו
ואת חופשו , הנער שגדל בטירה אפורה הרחק ממשפחתו וממלכת אביו
גדל להיות חכם גדול , יום אחד הוא ברח כיוון שידע כי יוכל
למצוא חיים טובים מאלו גם בתור איכר עני משום שאיכרים אינם
מוחזקים בטירות , הם חופשיים לעבוד את אדמתם ולמצוא לעצמם אהבה
.
הוא בילה זמן רב בדרכים עד שחלה ולא יכל להמשיך בדרכו עוד, הוא
נפל חלוש וגוססת על אם הדרך אך למזלו עברה בדרך זו שיירה
שהובילה מזון ואספקה לצבא המלכה הלוחמת והם לקחו אותו עימם .
המלכה ששמעה על סיפרו העצוב ועל יופיו הרב זיהתה אותו מיד
כיוון שמעטים היו הגברים בעלי עיניים כסופות ושער לבן ארוך ,
למעטים היו אוזניים מחודדות כמו שלו.

אמו הייתה נסיכת הלילית שנלקחה בשבי חילי המלך ונאלצה להעניק
לו ילד כדי להציל את בני עמה .
המלכה הלוחמת ,קסנדרה שמה טיפלה בו עד שהחלים ודאגה לאמן אותו
באומנות הלחימה כדי שיוכל להגן על עצמו. לאחר שהחלים ולמד להגן
על עצמו שלחה אותו המלכה הלוחמת לארצה כדי שיוכל לבנות לו חיים
מאושרים רחוק מהסכנה שמהווה אביו .
הוא הגיעה לממלכתה וניתנה לו עבודה בארמון וכיוון שהיה מוכשר
וכל מה שעשה צלח לו הוא התקדם מהר מאוד והחל לעבוד כאחד מיועצי
המלכה .

לאחר שהחל לעבוד לצד המלכה הוא זכה לפגוש את היורשת שלה ,
אחותה הקטנה וקרובת המשפחה היחידה שלה, אריאל .
תוך שבוע הוא כבר אהב אותה יותר מאשר את חיו , היא הייתה חכמה,
חזקה , מצחיקה ומוכשרת , והוא שלא היה אידיוט גמור כבל אותה
אליו בכבלי האהבה.
שנה אחרי שהכירו הוא נישאו בטקס מפואר שכלל את כלי אזרחי
הממלכה , אך לפני כן הם נישאו בטקס פרטי וצנוע בקרבת בני
המשפחה בלבד כיוון ששניהם רצו לחלוק את יומם המיוחד עם בני
משפחתם ועם האנשים שהם אוהבים .
שנתיים לאחר החתונה היא ילדה את בתם הראשונה, מלודי . היה זה
הזמן המאושר בחייו אך בקרוב האושר ייגמר והסבל יחל.
תשעה חודשים לאחר הולדת  ביתם הראשונה בזמן שאהובתו הייתה הרחק
מובילה צבא כדי להגן על עמה הגיעו לדלת ביתו שליחים חלשים
וחולים והוא כמו תמיד רוצה לעזור, הכניס אותם לביתו וטפל בהם
כמו שטיפלה בו המלכה.
הוא טיפל בשליחים במשך שלושה חודשים עד שבריאותם חזרה וזו
הייתה טעותו הגדולה כיוון ששליחים אלו לא היו שליחים של שלום
אלא שליחי מלחמה , שליחים אלו למרות שלא השתייכו לעמו היו
משועבדים לאביו ונשלחו כדי להביאו בחזרה לטירה האפורה שבה היה
כלוא ושממנה נמלט.
לילה אחד בעודו משכיב את ביתו התינוקת לישון הם תקפו, הם הכו
אותו באחורי ראשו ולקחו אותו ואת ביתו האהובה חזרה לטירת אביו
שממנה הצליח בקושי רב לברוח.
שניהם נכלאו שם במשך שנים רבות, כיוון שאהובתו הייתה במלחמה
לכן איש לא גילה את היעלמותו עד שהיא חזרה לביתה וגילתה מה קרה
ואז כבר היה מאוחר מדי , לא הייתה דרך למצוא אותם.

חמש עשרה שנים עברו והוא לימד ואימן את ביתו האהובה, בת שגדלה
להיות נערה חכמה ולוחמת מעולה, בת שדמיונה לאימא גדל אם כל יום
שעבר, ילדה שנזקקה לאהבת אימא בצורה דוחקת ונואשת יותר אם כל
יום שעבר הרחק ממנה, אך הוא עדיין נכשל במציאת דרך לברוח
מהטירה .
באותו זמן החלו שמועות על מלחמה מצפון ,ועל צבא ששמעו עליו רק
באגדות.
השמועות סיפרו על צבא של נשים גבוהות מכל גבר שניראה אי פעם
וחזקות מכל יצור שניראה אי פעם על אדמתם. לפי השמועות הן הרגו
רק גברים ולא נזקקו למזון כלל.
במשך זמן רב הוא חשש שבשמועות יש אמת אך אז הופיעה שמועה חדשה
, לוחמות מתעלמות ממצבורים של נשק מערים שאינן בדרכן ומטירות
עשירות אלא אם הם תוקפים את הצבא המוזר קודם.
מיום ליום הוא שמע יותר ויותר פרטים חדשים על הלוחמות הללו אך
אז הוא הבין כי הפרטים הללו לא היו חדשים לו וכי לא היה זה צבא
האגדות .

הלוחמות לא הרגו רק גברים הן הרגו רק לוחמים ובארץ זו נשים לא
הורשו להצטרף לצבא , הן לא נזקקו למזון כיוון שהייתה להן אספקה
משל עצמן והכי הכי חשוב שריונות הקרב הקלים דרך המלחמה השונה ,
וסוסי הכסף של המנהיגות הצבאיות כמו גם העובדה שהם התעלמו
מטירות עשירות רבות הפילו את האסימון בראשו . אם בעבר פחד
מכיוון התקדמות הצבא עתה היה מרוצה ממנו , אם פעם פחד מהלוחמות
האגדתיות ששמע כעת לא היה בו אפילו טיפת פחד , הוא ידע לאן הן
באות ומדוע והוא חיכה.
כאשר הבינו השומרים כי הן פונות לעבר הטירה פגה כל נאמנות שקנה
הפחד מאביו והם ברחו , והמעט שלא ברחו וניסו בכל זאת להחזיק
בטירה ובם בשבי הובסו בקלות רבה .
הסיבה שלא היה בו פחד התגלתה במהרה אהובתו מצאה אותו לאחר שנים
של חיפושים וכעת היא באה בשבילו ובשביל ביתה .
בגיל שש עשרה זכתה מלודי להתאחד עם אמה ולשוב לביתה וכך גם הוא
.
שנה מאוחר יותר זכתה מלודי להתגשמות חלום ששנה לפני כן לא חשבה
שיתגשם , היא זכתה לאחות קטנה ולקבל בחזרה את משפחתה .
וככה זה באמת קרה .