ציפיתי שתבוא בעיר שלנו ולא תפגע בי לעולם
בין לגימות הוודקה לגמת אותי,
ואני,
הרגתי כל פיסת מידע סביבי,
הרגתי כל תנועה קול ומראה שהוא לא אתה.
כל הצבעים מתערבלים,
מתחילים לראות לא נכון,
הזוויות מתקהות בראשי,
ואתה השתוי.
הולכת הבייתה הרוחות מתחזקות,
הלב קפא הוא ללא תגובות,
החיוך חצוי והעיניים שקועות,
העור כה קר,
ואתה שתוי. אתה שם.
מדבר על נקבות אחרות,
לוקח את אותו הסכין מוציא ומכניס אין ספור פעמים,
והגשם שוטף את הדם כלא היה.
אין לך יותר לאן לברוח הסודות נגלו לעייני כולם,
תן את האמת,
ואני,
לא בורחת מהאמת,
ואתה,
כמו ציפור מעל אוקינוס גדול שמחפשת אדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.