|
היום יהיה קר מאוד, גשם דק קופא על אבנים שפעם היו לבנות. קו
עשרים שמונה יצא מהתחנה, אבל היא לא תהיה עליו. היא כבר חוזרת
הביתה ברגל. כפופה כנגד הגשם תמהר אל חדרה הבודד ותתפלל שלא
תפגוש אף אחד בדרך.
כשתגיע תתיישב במטבח המשותף ותקלף תפוחי אדמה ובטטות, האצבעות
המפשירות נצבעות בכתום והפה מחייך. אחר כך תאכל ותלך לישון
והשאריות יקפאו לאט לאט במקרר.
ביום המחרת תיקח את מה שנשאר אל המעבדה. בצהריים תחמם ותציע
לכולם ובחוץ ירד גשם ובפנים יהיה חם. אחר כך תשטוף את הסיר
ושוב תרוץ הביתה בגשם שוטף. עוד מרק יתחמם והיא תתיישב להכין
שיעורים. טורי איימוס ברקע והיא תצחק עם עצמה, מה חשבתי
כשלקחתי את הקורס הזה לעזאזל. |
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.