בידיי תהיי כך את תמיד
אבודה ושכוחה
כך את אל מולי
כה יפה ועדינה
מי את, אהובה?
בזרועותיו כך את נראית
מחייכת למרחקים
מאושרת -
הוא איתך כאן
ואת שלו.
בזרועותיה גם היית
כה עדינה ויפהפייה
איה את, נסיכתי?
מדוע היא נוגעת בך
ולא אני?
בזרועותיי את מוחזקת
כה חזק
אייני עוזב אותך
לא הפעם
את נשארת שלמה כך אתי.
את דמעותייך הזלת בזרועותיו
אל מולה בריקנות
כך היית ומצדי גם נשארת
כך את שלי
ורק אתי.
את הפגם שבך, מלכה
לעולם לא אראה
גם אם אקדח ברקתי
יפהפייה שלי, מושלמת בחכי
כך תהיי עד עולם.
בזרועותיי תהיי את כך אתי
אבודה ואולי שכוחה
כך את אל מולי
כה יפה ועדינה
מי את, אהובה?


והוא הבטיח לעולם לא לעזוב...