אזהרה- משרד הבריאות קובע כי יצירה זאת מזיקה לבריאות.





עכשיו שנינו (אני-יעל ואורן) יושבים בחדר לשעבר של אורן (עכשיו
הוא
בחדר של אחותו) מנסים לחשוב על יצירה...
אז הצעתי לו שנכתוב על זה שאנחנו יושבים פה שנינו ומנסים לכתוב
יצירה, אמממ אוקיי, אני חושבת שהבנתם.
אז היום יום שישי ולאורן יש בית ריק ואנחנו פה כמה חבר'ה ואורן
מתלהב ואומר שיש לו רעיון ענק, מוציא קופסא ומראה לי עכבר בלי
חוט, יי!
אורן: תודה יעל (יעל אומרת "תרשום בסוגריים: "מבינה אהה?
חדשות..." ומגחחת לה "חחגחעיכ..." ").
ווי... יעלי, יש לי שאלה: איך זה שאת הנערה היחידה בעולם
שמסוגלת להשתין אעשכרה כל 5 וחצי דקות בממוצע?!?!
איך?!?!!!!!!
יעל: טוב אז אמממ תשמע...תבין... תראה... הרבה דברים תורמים
לזה כמו למשל כל השקיות שוקו שנתת לי ועוד דברים אחרים שלא
אציין פה...וגם העובדה שאני מיוחדת, מה לעשות!
אורן: תודה יעל (חוזרת ומגחחת "גחיחיחכעכגע..."). יעל הלכה
הרגע לסלון או משהו, בטח הלכה להשתין... שמנה...
איזה כיף זה! יום שישי בלי משפחה רק עם החברים האהובים
(חלקם...), מעבירים בסטלה, הולכים למקלט, שומעים טיפה מוזיקה,
רואים "בתולות הים" והולכים לכתוב משהו בבמה... כיף!
"כן" אומרת יעל. "מה כן" שאלתי. "כן, אמרתי 'כן' לגרון
שלי...". "אההה... עכשיו זה גם הגרון" שאלתי? לא משנה...
יעל: אז זהו שהגעתי למסקנה כזאת לפני כמה שנים שאני סובלת
מפיצול אישיות מיוחד במינו, הבטן שלי( שלא מפסיקה לדבר) ועכשיו
הגרון הצטרף לדואט!
אורן: תודה יעל. ("די!! גחכעייגחחח..." אמרה יעל, מתוך ידיעה
מוקדמת לכך שאני הולך לעשות זאת שוב... חחח...) רגע! ליעל יש
משהו לכתוב, בחזרה אליך יעלי...
יעל השמנה: אני לא שמנהההה! אתה יודע אורן, חשבתי על זה
ומעניין באמת אם מישהו באמת יקרא את כל השטויות שרשמנו
כאן..(אה, לא!) וגם אם כן אני מתנצלת מראש ומודיעה בזאת כי לא
לקחנו שום דבר!
אורן: תודה יעל. (אההה... מתאפקת שלא לגחעחחכעך מולי אה? כי את
יודעת איזה פאדיחות אני אעשה לך אה? נו קדימה! אני מחכה!! מה
את מחייכת! תגחחי! את עושה לי את זה על הפרנציפ נכון? את יודעת
שאני מחכה לזה? אל תשחקי אותה תמימה! אדישונת! גברת אדישה! יש
לך גומות יפות, אבל זו לא סיבה לעצבן אותייייי!!!@#$!@#!@
מספיק ודי!)
"יש לי משהו לרשום" אמרה יעל בקולה הצלול...
יעלי הצלולה: אזהרה- משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק
לבריאות! (את הסימן קריאה אני הוספתי...). כן אורן, אתה יכול
לקחת סיגריה!.
אורן לוקח את הקופסא ומוציא סיגריה לוקח את המצית שלי ומדליק
אותה בחושניות (או שלא!). (חחח סתם, אל תקח את זה אישית, סתם
בא לי להסתלבט עליך!), (אורן, אבל אתה יודע שאני אוהבת אותך
נכון? נכון אורן? למה אתה לא מגיב? נו באמת אורן... יבשת אותי
אני מודה! מה אתה צוחק? זה לא מצחיק בכלל, אוקיי עכשיו הגזמת!,
טוב מספיק ודיי, אז אני לא אוהבת אותך טוב?, אוקיי, אורן הפסיק
לצחוק... ).
אורן: תודה יעל. (אל תתחילי... מה רגע? הופה זה בא!! אבל למה
"חחח"? למה לא "חגכחיכעלחחח"? טוב מספיק ודיי!) אה דרך אגב,
כן. "מה כן, אורן?" אני יודע שאת אוהבת אותי. וגם אני אוהב
אותך. (מדי פעם...) (סתאם!) (ואל תגידי לי איך לכתוב "סתאם"!!
אם אני רוצה א' אז אני אכתוב עם א'! ברור? תודה... סתם...)
טוב, אני לא אכתוב שיעל רוצה לכתוב משהו... אני פשוט אתן לה את
המקלדת בחשאיות ואני לא אגלה לכם שהיא רוצה לכתוב משהו... אז
אם אתם רואים שהיא כותבת עכשיו, לא שמעתם את זה ממני, אוקי?
יעל הסודית: (משתעלת). טוב, אז היום היינו במקלט המאאאאגניב של
אורן וחבריו והמגניב שלי כן עם א'! אתה מבין? זה יוצר איזשהו
אפקט של מגניביות יתר (מה????). אז אורן ברוב חוכמתו פיזר קלקר
בכל המקלט ואם הוא שואל אתכם אם אתם רוצים לשמוע איך זה קרה-
פשוט אמרו לא!. (אורן מתנצל שהוא סנילי מאחר ושמעתי את הסיפור
הזה יותר מידי פעמים), אז בכל מקרה אמשיך בסיפורי המרתק... אז
התחלנו להשתעשע עם הקלקר ושמתי לאורן בתוך הליפה המון המון
קלקר שעד עכשיו דרך אגב לא יצאו לך כולם! (רק רציתי שתדע-
חגעחגכככה) אוקיי אורן הסיח את דעתי ולכן אעלץ לתת לו את
המקלדת( יופי אורן!).
אורן:תודה יעל. (אוקי אוקי אני שותק...) מה זה הפרצוף הזה?
תחייכי קצת, את יפה, אוהההה.... הנה הגומות... תחזירי! מה
"לא?" שתקי! סליחה...
מה?!!! בטח שמישהו יישב ויקרא את זה! אם את/ה עכשיו קורא/ת
משפט זה, סימן שיעל טעתה ומישהו/י אכן קורא/ת את זה!! נה נה נה
בננה!
יעל: (ואורן שוב מוכיח את בגרותו)...
אורן הבוגר: תודה יעל. ("סתאם לא לא... אל תרשום את זה..."
אמרה יעל המגחחת וגיחחה את הגיחוח המגחח שלה "גחחעכעחיחח...".)
אוקי...
תודה יעל! ביקשתי הרגע משאלה מזה טובה! אבל אסור לי לספר כי אז
זה לא יתגשם... אוקי?
יעל: אורן .. אולי לא עודכנת לאחרונה אבל המציאו חוק חדש! אסור
לספר משאלות כי אז הן לא יתגשמו- חוץ מליעל!
אורן: תודה יעל. (אני שותק, רואה?) אז... לספר, כאילו? אהה...
אוקי, הבנתי...
טוב, אז האמת היא, שהמשאלה שביקשתי היא שאני רוצה שתמיד נשאר
הידידים הכי טובים שרק אפשר ושאני אמשיך לאהוב אותך תמיד. וזו
המשאלה שביקשתי.
יעל: (מזילה דמעה...) ( טוב, עכשיו ברצינות)... אמממ אני לא
יודעת איך לומר לך זאת... במילים שהכי פחות יכאיבו
לך.............אממממ....גם אני!
אורן: שכחתי, תודה יעל.
זה יכול להכאיב, אבל למה לקחת את זה ככה. אני שמח שזה ככה.
תסתכלי על אנשים אחים, על אנשים שלא מבינים באמת מהחיים שלהם,
שרוצים חבר/ה רק בשביל להגיד שיש להם, ורק בשביל לבזבז איתם את
הזמן, ורק בשביל להתחרמן איתם כל היום... אנשים שלא יודעים
אהבה. אז אני שמח שזה לא ככה פה ושה זה לא מזוייף... מבינה? כי
אני יכול לגרום להתבלבלות....
יעלי: כן אני מבינה, ואתה צודק. ו... פאק נתקע לי חוט המחשבה.
ו...אמממ בוא נעביר נושא כדי שהקורא לא ישתעמם (או שאולי...
כבר מאוחר מידי...  תם תם תם).
אורן: תודה יעל. (וואוווו.... מה זאת  ההתפרצות הרגעית של
הצחוק הזה? [מחכה לתשובה] אוקי... סליחה...) אז..
אההםםםם....... בתאבון... ווי, אני רעב... בואי נלך לאכול...
מקובל? ויש לי רעיון! לא יודע איך נקרא ליצירה (עלק) הזאת, אבל
נקרא לה משהו עם 1, ואז נוכל לכתוב פה בסוף "המשך יבוא..."
ופעם הבאה נפגש אצלי או אצלך ונמשיך את זה ביחד... אוקי? כי
אני רעב...
יעל: הופפפה האם אני רואה פה התחמקות? תודה, תודה שזה בגלל
שאין לך יותר מה לכתוב! טוב... אורן מסתכל עלי עם מבט אימה....
כן, אורן נהיה מפחיד כשהוא רעב...
אורן? מה קרה? הכל בסד....










אה כן, המשך יבוא... (תם תם תם תםםם....)