אם אני היא זו שקמה ועזבה,
אם אני היא זו שהגיעה להחלטה.
למה לי זה קשה וכואב?
למה אני מרגישה שלעסת לי את הלב,
וירקת אותו ככה על הריצפה כשנגמר לו הטעם.
למה עכשיו זו אני שבוכה? ולא לדוגמא נניח,אתה?
למה אחרי הכל,אני מרגישה דחויה.
אני בחרתי.אני קמתי ארזתי ועזבתי.
איך בכל זאת מרגיש לי שזה היית אתה?
אתה שויתרת,אתה שהעדפת.
אני שנאבקתי,אני שהאמנתי.
אני שחלמתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.