תאו גלבאן / רקווים לפרפר |
בלילה של דמעות
גשם ממרומים
השמיים נקרעים לחתיכות
איפה כל הדמעות שלא נבכו
לאן נעלמו כל הנשיקות שלא נתתי
היכן נאבדו הסליחות והמחילה
איפה ניכתב הלילה המבורך
שבו היינו לאחד
שיכור מגופך
הרגשה טהורה של להתעורר לצידך
מנשק את גבך
לחבק חזק ולדעת שאת אוהבת
לחבק חזק ולא לתת לך ללכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|