|
אז יכול להיות.
שמחר. מחרתיים. פעם. אני אהיה כלב כנוע.
זנבו בין רגליו ורק עייפותו נותרה לו.
כדי שאני לא אשכח. או כדי שאזכר פעם
במפגש עם הדברים שאני כותב עכשיו
במשהו מרוח העכשיו
אני כותב עכשיו.
אני כותב עכשיו שאני נהנה מהסערה.
אני שומע את הרוח שורקת בבלגן
ודופקת בגגות.
מחר או אחרי מחר, יבואו דרישות בשם המוסר. מרשם מהרופא
איך אתה מעז להיות כן. עם עצמך
לרצות את הדברים שאתה רוצה.
רק לא לרצות להיות כמו מישהו.
לא להיסחף אחרי דמות "יותר מושלמת".
על אלה צריך לשמור מפני כל סחף.
לחיות את הוויתך על הייחודי שבה.
כי אחר לא יהיה כמוך. |
|
|
בתי הקברות
מלאים
בנשים ערומות
שמשתזפות על
מציבות!
זוזו לסטרי,
עוזר קברן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.