עידו הראל / פשוט לא בא לה |
כל העולם עומד על הראש.
כשהיא מוחאת כפיים ,
כל הגלקסיה שרה בציבור,
כשהיא רצה מאה מטר ,
כל העצים מכוונים את השעון.
כשהיא מתקלחת ,
נדלקים כל אורות הניאון.
כשהיא אומרת לא בא לי ,
כל הכלבים מיללים בפינה.
כשהיא משכלת רגליים ,
כל הרכבות בעצירת חירום.
כשהיא רוצה שיכתבו לה משהו,
כל העטים מזדקרים על המקום.
והיא ,
כבר לא נותרו לה שאיפות .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|