לכל אחד יש כמה חבר'ה
משוגעים כמותו,
כל אחד מהם מיוחד לו
בדרכים שלו:

הליצן שמשטתה,
כוכב הכפר, כשהוא שותה
את החצי עד הסוף
שאיבד הפילוסוף

על החנפן לא כל כך מת,
אם כי לאמר את האמת,
כשזה לו להחמיא נוהג עו-
מד לו קצת האגו

אצלי בחבר'ה מקובל
לתת קרקע לצמוח,
אפילו כשהמבולבל
מבלבל לנו ת'מח:

"'ראי, רעי שעל הקיר'
שאלת את עצמי
'האם אני מכיר,
WHO שואל את ME?'"

ולא קיבלתי שום תשובה,
אך תשובתי אתכם תושיב,
אם תשאלו אותי,
יש אחד שמקשיב

לרחש הגלים,
לצדדים האפלים,
מתחת לשורות,
ומאחורי מילים

לתשוקות של הרגזן,
תלונותיו של החרמן,
הוא כאן וכל העת
שותק את האמת

הוא מקשיב לתובנות
ולכל הפטפוטים,
המטוטלת בשבילו
לא זזה לצדדים

לא מחפש את המנוס,
לא צריך לשירותים,
מחזיק בנחת את הכוס
כשהם מוזגים טיפין טיפין

הפחדים של הנביא,
וידויו של הנשי,
אזניו הן רק בשביל לשמוע,
יש לו לב כדי להקשיב

האחד שמקשיב

תיקון טעות:
אנא סלחו לחברי,
יש לו מן בלבול בלב,
בטעות רשם שם ל',
השיר מתחיל ב ב'

תודה וסליחה מקרב לב