ערכתם קרב עיניים... הבינותי, תמים לחלוטין.
ובאין שים לב הגעתם איכשהו לחדר סגור... לגיטימי
ושכבתם על מיטה מתכווננת... העייפות פקדה אתכם!
ונעצתם אחת בעיני השני במשך מספר שעות... כן, ובכן, אין הדבר
סותר להגיון. הגיוני לגמרי!
מבחינתי זה בסדר... מבחינתי, זה בסדר!
כי את בסך הכל נהנית מן המשחק... עם המתח המיני?
אהה אז הכל בסדר...
לא... אין זה מפריע לי כלל... שלם אני עם עצמי, קראי לי שלווה
אם תרצי.
כי אין זה מפריע לי כלל וכלל שבת זוגתי עוסקת בקרבות עיניים
עם מישהו אחר, רק 20 דק' אחרי שאני עוזב... מה פתאום?! כלל
וכלל לא! אין הדבר נוגע לי...
ומדוע שקרב עיניים שנערך במשך 3 שעות עם אדם זר ממני אשר
איכשהו, בסופו של עניין, נמצאתם, את והוא, בחדר סגור על מיטה
מתכווננת יפריע לי!? הרי שלם אני עם עצמי! ואדון אני לעצמי
בלבד!
כן כמובן,
אין שום סיבה שאדם אחד זר, בעל גזרה צרה משלי, שאין מעלותיו
מתעלות על שלי ואו ששומע מוסיקה "מתקדמת" ואו "תאטרון
חלומות" יפריע לי או יגרום לי לערער בתקינות הקשר שלנו...
נכון? כמובן שלא!! מגוחך!
הרי אם היה הדבר נכון הייתי בוודאי מרגיש. הלא כן?
יתכן מאוד שכן!
הייתי חש בצריבה מוזרה באזור החזה שלא קשורה להתעמלות מאומצת,
ואו מחסור בשינה או שינה קטועה, לצורך העניין, בשל רצף
דימויים ומחשבות אשר יציפו את מוחי בחוסר מנוחה ותחושת ריקנות
מעיקה, מן הסתם.
וכמובן שהייתי מאבד את הרצון לאכול ואו את היכולת לחוש רעב -
ובכלל לתופעה זו יתרונות משל עצמה.
אך בכל אופן, בוודאות הייתה הידיעה כערפל אופפת את לבי. ברור
הדבר כשמש העולה!
ולכן סרה כל דאגה מלבי... שהרי שלוו אני!
שלם, אם תרצי.
לא, לא מפריע לי שטענת שאין את חשה במתח מיני בין שנינו. בכלל
לא. זה הגיוני לגמרי! ואף לגיטימי גם כן.
הרי את אוהבת אותי... אמרת זאת פעמים מספר שוב ושוב.. וכמובן
שהדבר מתעלה על כל תשוקה מינית או הכרח הכובל אותנו כבני אדם
ויצורים בעלי גוון מיני, שהרי עצם העובדה שהצהרנו בהרגשתנו
אחד לשניה הצהרה כה משמעותית וחשובה מחזקת את הקשר של שנינו
בצורה כה משמעותית!
בהחלט משמעותית ביותר...
את אוהבת אותי ואני אוהב אותך, פשוט למדי אך באותה מידה גם
חשוב!
למעשה זהו כל מה שחשוב... אין דבר המעיד על קשר רציני ומפותח
מאשר צמד המילים הללו. הלא כן?
כמובן...
ובכן כעת אם אין הדבר מפריע לך, הרשי לי נא לברור עמך קושייה
- תגידי, את חושבת שאני אידיוט?!