קרוב לידי היא יושבת
וכל כך מרוחקת
למה היום היא שותקת?
כל כך שברירית פתאום
את לא בוכה כבר
משותקת
רחוקה אבל חונקת
היום
המבט שלך קר
המחשבה
לאט מתנתקת
השקט
הפך צורם
ואת צווחת בדממה
מפרידה עצמך מהם
חותכת בסכין את האוויר
קורעת לשמיים ואדמה
גם האש שבה נחלשת
והיא
בתוך עצמה
הנר נעלם לאיטו
הלהבה מאיימת לכבות
הדופק נחלש ואיתו
שפתייך לוחשות
היום, המבט שלך קר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.