עמית בלום / בלעדיי |
הייתה לי תקווה לנצח אותם
היו ימים בהם הייתי חופשי
היו זמנים בהם שמחתי להיות עצמי
עכשיו נמצא במקום אפל
במקום זה אין אחד שמסתכל
לכוד כאן בינות לאחרים
בכלא זה שקוראים לו החיים
נמצא במקום שם אותי לא תראו
חי בחלום כך שאותי לא תשמעו
את תאי חולק עם מיליון אחרים
מקום צפוף וקוראים לו עיר של אנשים
מה אתם יודעים על רגשותיי?
כל חייכם רציתם לקרוע אותם מחיי
אינכם יודעים מה עבר עליי
ולכן כשאלך תסתדרו גם בלעדיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|