ניר אלומיניום עוטף
חפיסה - כמו מטיל.
"טרקתי לה דלת.
המשקוף ניתק מהקיר,
בהדף. שהחליף את
הסטירה - שאיפקתי".
ניילון נצמד מתגולל
חושף סנדביץ' משומשם.
"אין לה כלום משלה.
ואין לה דגל לנופף.
הכל זה אני, או ממני.
לנצח... היא לא תעריך!"
בפשק החיתוך ניבטים,
שכבות - סדורות טעמים.
"ואמרה היא ככה וככה.
ואני, כמו גבר! השתקתי!
היא ג'ורה היא. פה גדול!
לא חוזר יותר. לא עוד".
פותח! מריחות של ריח.
רצועות חמוץ, גמבה וזית.
על מצע חביתת ירק.
ועלה של חסה מכסה.
"עצור את יומך. איש.
סוב עקביך ו-חזור.
עדן ידך לכפות מנעול.
אישה חמה לך, אוהבת".
לך, בשבילך זה עוד נגיסה.
לשובע סתמי של מה-בכך.
ולמבחני שלי... פינוק אהבה.
התלמד? דרך גבר ב-עלמה.
לאיזה צד של הפרוסה,
מרוחה החמאה?
חמאת החיים. לשד הנשמה. |
