[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברקת ענן
/
הצלמת

. הצלמת
1
המצלמה שלי קולטת את כולם, חמישייתם, שנעמדו צפופים עבורי.
ארבע נשים וגבר אחד, "לזכר ימים עברו". הם עומדים ומחייכים,
לבושים בחמישה צבעים שונים. במרכז עומד הגבר בחולצה צהובה,
צעקנית למדי. הוא מחייך כאומר: "אין מאושר ממני עלי אדמות!".
בשתי זרועותיו, ששריריהן חשופים לראווה, הוא אוחז אישה, אחת
מכל צד. מימינו, האישה החטובה שבשמלה האדומה והחושפנית,
ומשמאלו האישה בשמלת התכלת הזוהרת, אשר פניה יפים עד כדי
בובתיות. שיערן של שתי נשים אלו מוחלק לפן באופן מלאכותי,
המשווה להן מראה מלכותי משהו. בשני קצוות החבורה עומדות שתי
נשים נוספות : בצד ימין אישה לא ברורה בשמלה רחבה בגוון כחול
כהה. כחול כל כך כהה עד כי לא קל להבדילו מן השחור הנלבש
בעיתות אבל. ובמד שמאל, אישה קטנה בשמלה ורודה ונעליים ורודות
וציפורניים ורודות וסיכה ורודה בשיערה - לסיכום, "גלינדה
ורודה" למדי. הייתי מנחשת כי אף בגדיה התחתונים לא נבחרו בשום
גוון אחר מאותו ורוד ילדותי.
. השחורה
2
בבוקר אחד, שהיה סגרירי באופן חד משמעי, קיבלתי בדואר הזמנה.
הזמינו אותי לפגישת מחזור עם השכבה איתה למדתי בכיתות ז'-י"ב.
עברו כבר בערך X שנים מאז נשף הסיום. תסכולים החלו שוטפים את
מחשבותיי: "...גם פיטרו אותי מהעבודה השבוע, וגם איאלץ לבלות
ערב אחד פחות עם החבר שלי. איזה עצבים איתם!" לא התכוונתי
בכלל להראות את זיו פניי באירוע, אך החבר שלי החליט בפתאומיות
לנסוע לבקר את הוריו, ובנוסף לכך הורודה הציעה לי טרמפ, ולכן
הסכמתי לבסוף להגיע.
. האדומה
3
חיכיתי שבועות ארוכים לאירוע! התאמתי בגדים ונעליים, איפור
ותסרוקות, וציפיתי לטעימה משגרת התיכון הישנה: מבטי התאווה של
הבנים, חברים ישנים שאני אוהבת, לצחוק קצת על הפרחות המפגרות,
לראות איך כולם השתנו... וואו, התגעגעתי! אך בעצם לא הרבה
השתנה, אם בכלל.
הצטלמנו ביחד מחובקים, אני והחבורה שהייתי איתה בתיכון,
ואפילו ישבנו ביחד לאותו שולחן. היה נחמד לחזור לשגרה המוכרת:
התכלת עדיין גנבה מכל עובר אורח תשומת לב בצורה כפייתית
על-ידי התרפקויות, התחנפויות ופלרטטנות. הצהוב אירגן לעצמו
להופיע על הבמה המרכזית עם הכישרון החדש שלו. פעם זה היה
אומנויות הקרקס, פעם גמישויות מדהימות כשל רקדנית בלט, מה
יהיה זה הפעם ? וכמובן שהוא דיבר ללא הרף על החבר החדש שלו,
כמה ואיך בדיוק הם עושים כל כך טוב אחד לשני. אנחנו כבר
מכירות את סיפוריו, ולכן הוא טייל רבות בין כל השולחנות, וחזר
על אותו סיפור עם אותם הפרטים שוב ושוב. מזלו שעוד מסכימים
להקשיב לו - עושה לו טוב שמקשיבים לו. עם השחורה דקלמנו שוב
שירי ראפ שוביניסטיים ושלמה ארצי. מי היה מאמין שנזכור את כל
המילים, אחת אחת? הורודה הייתה ורודה כרגיל. היינו חברות כאלה
טובות בימי התיכון, ואני אפילו לא זוכרת מה הפריד בינינו. היא
הקרינה ליד השולחן הרבה יותר שלווה משזכרתי שהיא מסוגלת, אבל
אני ראיתי בעיניים הקטנות שלה, שמשהו מציק לה.
. הצהוב
4
בקרוב אעלה על הבמה עם ההופעה החדשה שלי. אני שומר את הנושא
שלה בסוד כגורם הפתעה, ואפילו לכם - הקוראים - אני לא אגלה
עדיין. אני מקווה שהקהל הזה יידע להעריך את הכישרון המדהים
שאני עומד להציג, ועוד בחינם ! הצלמת כל הזמן בורחת, ממש צריך
לרדוף אחריה כדי שתצלם אותי כל הזמן, מה הבעיה שלה ? יכול היה
להיות נחמד לפגוש את הבנות האלה שהייתי מסתובב איתן בתיכון,
אלא שכל אחת פשוט עסוקה בעצמה, והן לא מוכנות להרפות מ"תככים,
קנאות ובגידות", שהיו כבר לפני שנים. אני תמיד העדפתי גברים,
הרבה פחות מסובך! אני והורודה היינו מאוהבים פעם, היא באמת
הייתה חמודה, אבל מה לעשות - הומו זה הומו. אפילו ניסיתי לבוא
לקראתה, שכבתי איתה והתנשקתי איתה, כמה שזה מגעיל אותי. ולא
הלך - מה לעשות? לפני זה היא הייתה אכזרית לגברים ומשחקת בהם
כהוגן, ומאז ששברתי את ליבה היא נהייתה רכרוכית וכל הזמן
פוגעים בה, מסכנה. ואז התנשקתי באיזו מסיבה עם התכלת, והורודה
לקחה את זה קשה משום מה, ולא דיברה איתה מאז. גם איתי היא כבר
לא מדברת. טוב, הפסד שלה. התכלת זנחה את כל מה שלימדתי אותה
על דיאטות, היא העלתה כל כך הרבה במשקל מאז התיכון. ממש בושה
להסתובב איתה או להצטלם איתה. בררר, היא עושה לי צמרמורת. את
השחורה אף פעם לא ממש אהבתי, והיא לא השתנתה, ולכן אני לא
מוצא שום טעם להתיידד איתה. האדומה, כמו תמיד, נראית מצוין,
וזוכה למבטי תאווה מצד הגברים החתיכים שכאן - זונה! היא גונבת
לי אותם!
. התכלת
5
למה כולם עם פנים חמוצים אל החיוך שלי? הורודה אפילו לא
החמיאה לי על השמלה והפן, והם מהממים! טוב, היא בטח סתם
מקנאה... עכשיו שרתי על הבמה בקריוקי, וכ-ו-ל-ם מחאו לי כפיים
כמו מטורפים - סוף סוף כישרון אמיתי על הבמה הזאת.
. הורודה
6
במשך שנים שמרתי טינה אליהם, הייתי פגועה עד מאוד. לפגישת
המחזור הלכתי מתוך רצון לא להתכחש לעבר שלי, ומתוך שמץ סקרנו
לגבי ההווה של חבריי הותיקים. אט אט, עם היכנסי לאולם, נמסו
חלק מן החומות שסביב ליבי, והגעגוע פעפע עמוק בתוכי, משתלט.
חיוך החל מתפשט בקרבי, אך פניי שמרו על ארשת קפואה ומאופקת.
עטפתי עצמי במיני פריטים בגוון שעושה לי הכי הכי טוב : ורוד.
והחלטתי לנסות ליהנות. הערב התנהל טיפין טיפין, כאשר כל אחד
הקפיד על נורמת ההתנהגות בה דבק בימי התיכון. או שבעצם - אף
אחד מאיתנו לא באמת השתנה. הצהוב דאג להקיא את כל מה שאכל,
וצירף אליו גם את התכלת למסעות הצלב בשירותים. האדומה נהנתה
מהתנצחויות עם הפרחות אותן שנאה עד מאוד כבר לפני שנים,
וצחקקה עם השחורה באומרן הערות ציניות אכזריות בכל נושא אפשרי
שעלה בשיחה ההזויה סביב השולחן. ואני, ישבתי שם לשולחן
והתבוננתי בהם. העברתי בראשי מעין סיכום תקופה. חשבתי על כל
מעללות חיי מאז נפרדו דרכינו. נזכרתי בחלומות נעורים מכוסי
אבק, ותהיתי תחת איזו מידה של מודעות חייתי את עצמי. וכמובן,
עלתה השאלה הנצחית "למה?", השוזרת עורקיה בשבילי נפשי ומעשיי.
לקראת סיום הערב החל האלכוהול להשפיע, כל פנים לבשו חיוך, וכל
הרגליים קיפצו אל רחבת הריקודים.
. הצלמת
7
ברחבת הריקודים הם סיפקו לי את הפוזות הכי מעניינות לתיעוד.
הם רקדו כל כך ביחד, למרות שהמצלמה שלי קלטה שמץ מבטים
מסויגים. כל אחד מהם נראה כאילו היה לבד על במת הופעות,
ואפילו עצמו כמה מהם עיניים, כאילו היו רוקדים לבדם בחדר. הם
נראו מאומנים לרקוד ביחד. האלכוהול היה סם למרץ ולפתיחות, הם
נהנו! ניתן היה לראות את כל התככים והכתלים שנמסו אט אט עם
המוזיקה הנוסטלגית והקוקטיילים. החיוכים התעצמו, וכל גווני
בגדיהם התפתלו זה בזה. המצלמה שלי הנציחה בתוכה את קשת
הצבעים, ולא יכולתי שלא להידבק בחיוך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אדם שלא מסמן
לעצמו מטרה סופו
שלא יגיע ואם
הוא כבר מגיע אז
שיבוא עם תירוץ
טוב.



קשטניזם


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/07 9:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברקת ענן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה