מעשה ברבי טרפון ורבי קפוצלי אשר היו מסובין בביירות.
וידבר רבי טרפון דברי חכמה רבים כהרגלו משכבר הימים ומחרוזות
אבני ברקת ומרגליות יצאו מפיו, עד אשר עברה כבשה שחורה למראה
מאחורי גבו האלוהי.
וירא רבי קפוצלי את המחזה ויקטע באופן גס רוח את דבריו של הרב
הטהור לאמור: ראה רבי, הנה כבשה שחורה!
ויבליג רבי טרפון על העלבון הצורב, יען כי היה זך ורחום מכל
רמש האדמה, ויאמר: המכיר אתה את המשל על כבשת הרש השחורה?
ויען קפוצלי: מכיר אני ועוד איך את משל כבשת הרש.
וישלים טרפון הנעלה: לא, אידיוט. זהו משל כבשת הרש השחורה!
ולא חיכה הרב הקדוש לתשובתו חסרת הערך של רבי קפוצלי ויחל
בסיפורו המרתק:
כבשה היתה בארץ עוץ. רוחמה שמה. ותלך בשדה ותרא אגוז ותאמר:
אה! אגוז! ותמשך בדרכה. ותלך בחורשה ותרא תפוח ותאמר: אה!
תפוח! ותמשיך בדרכה. ותלך בכרמים ותרא ענב ותאמר: אה! ענב!
ותמשיך בדרכה. ותלך בהרים ותרא מלפפון ותאמר: אה! מלפפון!
ותמשיך בדרכה.
וישאל רבי קפוצלי קושיה טפשית מעין כמותה: הו רבי, אך מה
לסיפור זה ולכבשת הרש השחורה?
ויתגבר רבי טרפון על החוצפה של הרב הצעיר ויען: זו היתה כבשת
הרש השחורה.