אני אמשיך להביט במראה,
שעות ועוד שעות,
ומתישהו להשתקפות כבר ימאס,
ולגיוון היא תוריד גשמים,
ואז שנינו נשב כל הלילה,
ונחפש אשמים,
ומתישהו לי כבר ימאס,
אז אני אכסה אותה באדים,
והיא תקפץ לה,
ותטריד,
ותברח לצדדים,
ובשוליים תצחק עליי,
תצביע עליי
מסכן,
ומתישהו כבר אשבר,
ואומר לה
כן.
ואני אשב כאן,
אשב כאן ואמתין,
איכשהו אני מרגיש,
מספיק טוב בשבילך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.