|
נהיינו כנוכרים -
מבטי הערגה לשווא מתדפקים
על שער של מציאות נעולה
בחותמה של אהבה שהתיישנה
ומסמריו הולכים ומחלידים
מעצבו שנשחק עם העתים.
נהיינו כנוכרים -
ידיים כבר מושיטים בחיל
אל חומות ההולכות ונבנות
בלא זיז סומך תקוות,
והגוף החי המבקש לחיות -
חושש ממעידות.
נהיינו כנוכרים -
פרחי חלומות נעקרים
מלבבות חסרי מנוחות
המטיילים עדיין בשבילי זיכרונות
ואולי כבר בונים מצבת צללים
לפרפורי לב אחרונים.
08/11/06 ©
|
|
בנות, בנות,
להרגע... אני
יודע שאתן רעבות
ומתות לעשות את
זה כבר עכשיו,
אבל תנו לי עוד
כמה שנים...
(בן 30 מודאג
מרגיע את
התולעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.