שני רוזט / מקום קטן ושמו בית |
יש שתי תקרות
האחת מעליך השנייה תחתייך
ישנן הרצפות והדלתות, אוליי לפעמים גם חלונות
קר שם בחדר
האח מקרר
בחוץ שלג רק יורד ודוקר
יש צלליות מרצדות שם מבפנים הבית
ילד ילדה ואם עצובה
הם לא משפחה הם חיים שם כעט בלית ברירה.
והשלג יורד הגשם דופק
ואתה בינך ובין עצמך מתלבט
האם נכון להגיד
האם על הכל צריך להגיב
אוליי בכלל עדיף להדחיק?
אבל אתה יושב שם שעה, ועוד אחת ממתין שנה, ועוד אחת, מחכה עשור
ו....
-זהו-
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|