אנחנו מכירים כבר שנתיים, תמיד חשבתי שהיא יפה. פעם אפילו
אמרתי לה את זה.
מאז כל פעם שראית אותה השתדלתי להגיד לה את זה שוב. אפילו פעם
הצעתי לה נישואין.
היא צחקה ואמרה, "אתה בטח אומר את זה לכולן".
נשבעתי לה שהיא היחידה שקיבלה הצעה כזאת. אני נשבע גם לכם, היא
היחידה!
הצעתי לה גם יותר מפעם להיפגש לבירה, היא תמיד סירבה.
לפני כמה שבועות ישבנו כל החברה ולפני שהלכתי היא שאלה, "אולי
ניפגש כבר לאיזו בירה".
בהתחלה לא הבנתי מאיפה זה בא, אבל גם לא שאלתי שאלות מיותרות
עניתי "כן" במהירות. נפגשנו.

היא סיפרה לי שהיא יצאה עם איזה בחור כבר שלוש פעמים ושהיא לא
יודעת מי נגד מי. אני אמרתי לעצמי, זה לא עניינך, תהיה מי שאתה
ומה שיקרה יקרה. השיחה זרמה לעניינים שבינו לבינה. היו צחוקים
היו רגעים רציניים והכול זרם בצורה טבעית בלי פוזות בלי שרירים
בלי דאווינים והכי חשוב בלי שקרים.
חזרתי הביתה ולא הצלחתי להפסיק לחייך.
אפשר בהחלטת להגדיר את זה כדייט מוצלח.
דייט? "היא הרגע סיפרה לך שהיא יוצאת עם מישהו שהם כבר נפגשנו
שלוש פעמים, איזה דייט בראש שלך", אמר לי אותו כל פנימי.
יכול להיות שהוא ואני מנהלים יותר מידי שיחות?!
אני חייב להודות זה קצת מתחיל להטריד אותי! אני מנהל שיחות עם
עצמי?!
כן דייט, אלו היו שיחות של דייט, היית שיחה מעולה, לעניין ואם
עדיין לא הרשמתי אותה אז אני לעולם לא אצליח.
בחיי לא צלחתי דייט בצורה כזאת מרשימה.
למחרת התקשרתי אליה, השיחה זרמה שוב. דיברנו כמעט שעה בטלפון,
החלטנו לנסות להיפגש שוב למחרת למרות שלשנינו זה לא הכי התאים.

לא נפגשנו, החיים בכל זאת הפריעו. התקשרתי אליה שוב אבל משהו
השתנה, פתאום השיחה כבר לא זרמה פתאום דברים תבלבלו המלים לא
יצאו. נו אתם מכירים את זה כשלכל צד יש משהו להגיד אבל אף אחד
לא אומר כי הוא לא רוצה להיפגע או לפגוע ואז השיחה היא ללא
תוכן או תועלת.
גם בשיחה הזאת הדברים לא נאמרו, סיימנו את השיחה בלי להגיד
הרבה.
יותר היא לא התקשרה.
הבנתי שכנראה היא החליטה לצאת עם הבחור השני ולכן הפסקתי
להתקשר. אחרי מספר ימים שמעתי מהחברה שהיא באמת יוצאת עם אותו
בחור, זה נשמע מופרך שהיא בחרה בו ולא בי אבל זה עבר מעלי.

עבר חודש, פתאום באמצע היום קיבלתי שיחת טלפון, היא, לא ידעתי
מה אני חושב על זה. אני עדיין לא יודע מה אני חושב על זה.
הרמתי את הטלפון. "מה שלומך ? מה המצב?" מה ומה ומה זה בערך מה
שאני זוכר מהשיחה הזאת, זה לא שאני מיזנתרופ אבל מאמי בשביל מה
את בדיוק מתקשרת אלי?? וכהרגלי בקודש לא שאלתי אותה את זה.
פשוט עניתי וניסיתי להבין מה היא רוצה.
מיתוך נימוס שאלתי, "מה חדש אצלך?", "אני בדיוק בחוץ
באוניברסיטה יש לי בחינה עוד עשר דקות, אבל רציתי לדעת איך
היית לך בחינת GMAT?". עשר דקות לפני שהיא נכנסת לבחינה אחרי
חודש שלא דיברנו זה מה שמעניין אותה?? בחינת ה-GMAT שלי??  אני
באמת צריך מישהו שיסביר לי מה קורה כאן.
"הציון שלי לא רע, אני אישית מאוד מאוכזב מימנו אבל זה ממש
מסובך להסביר" עניתי. "מה עוד חדש אצלך?" שאלתי.
"נפרדתי מחבר שלי" היא אמרה.
מ מ ה ה ה? חבר שלך?? אתם יוצאים בקושי  ח  ו  ד  ש   איזה
חבר?? אבל שוב שתקתי.
"אני מקווה, שאת לא בדיכאון",
"אני סבבה אין לחץ".
פתאום הכול הסתדר לי, הכול התחבר. שאלתי "אז מתי אנחנו
נפגשים?".
היא אמרה שנדבר על זה, שאפשר אולי מחר בערב. לא נפגשנו שנינו
עבדנו. וגם אחרי זה לא יצא, היא הציעה להיפגש לצהרים.
צ ה ר י ם, הזדעקתי, מה נסגר איתה? או שהיא מעוניינת או שלא
אבל צהרים זה לא "פגישה" לא "דייט", לי לא מתאים!!!
שוב לא יצא לנו להיפגש אבל בילינו שוב הרבה בטלפון. נפגשנו
באותו שבוע במסיבה, היא אמרה לי שהצלחתי להוציא אותה בכוח
מהבית ושהיא באה בשבילי. אני אמרתי לה שגם באתי רק בשבילה, היא
לא האמינה לי! והלכה לרקוד.
דיברנו מעט, העניינים לא זרמו כמו שרציתי, נשבר לי הזין.
הפעם אני אומר את הכול בפנים. "את יודעת שאני לא מחפש עוד
ידידה!".
"אבל יש לך מלא ידידות פה" היא אמרה.
אולי היא לא הבינה, למרות שאני דיי בספק! בחורה מוכשרת כמוה
ידעה מה אני רוצה כבר הרבה לפני הערב. אבל מי אני שאתווכח.
וכמו שכבר אמרתי הפעם אני לא מוותר, "התכוונתי שאני רואה בך
יותר מידידה".
היא שתקה, אני הבנתי.

הזמתי לעצמי כוסית ויסקי אומנם אני בדיאטה ולא שתיתי כבר
חודשיים אבל אין מה לעשות המצב הצדיק ומי אני שאתווכח עם המצב?
הרמתי את כוסית הוויסקי הרחתי אותה התענגתי על הריח. לגמתי את
הוויסקי לאט שלא יגמר והתחלתי לגלגל את מהלך האירועים בראשי.
מה אני עשיתי לא נכון? חיזרתי אחריה, היית לנו יותר מפגישה אחת
מוצלחת, היה לנו קליק. יכול להיות שאני לא הבנתי את הרמזים?
יכול להיות שאני עד כדאי כך אטום?
את האמת, לא יכול להיות!!  
המוח שלי פתאום התחיל להשתולל, לצעוק, מה זאת אומרת מלא ידידות
פה?? אני בכלל לא מאמין בדידות אין דבר כזה. כן, אין דבר כזה.
איך בכלל יכול להיות דבר כזה? הרי מדובר פה בשני מינים. אף פעם
לא הבנתי איך אנשים שמאמינים בקונספט המתועב הזה של ידידות.
הרי ברור שתמיד צד אחד ירצה את הצד השני. גם עם זה לא היה ככה
מההתחלה זה מתפתח. תמיד ייווצר מצב שצד אחד רוצה את הצד השני.
מה קורה אז?? יש צד שמעוניין אבל מה עם הצד השני? הוא סתם נצלן
סתם סחטן רגשות. אדם זול שנמצא באגו טריפ כל פעם שבא לו כי
הידיד/ה שלו/ה מאוהבים בו. הוא מקבל מחמאות מחזרים אחריו והוא
מה הוא נותן?? מעט תשומת לב? זה שפלות בעניי כן שפלות!! ניצול
של אדם ברגעי חולשתו, לתת לו תמיד את ההרגשה שאולי יקרה משהו.
שאולי זה אוטוטו קורה. הרי לא יכול להיות שאנחנו כל כך מתאימים
השיחות שלנו כאלו עמוקות אבל היא לא רוצה כלום. תמיד ישנה
התקווה שמשהו יקרה. חז"ל אמרו אין חכם כבעל ניסיון ואני למוד
ניסיון מהעבר יודע שדברים כאלו לא עובדים. הייתי כבר בן 19
בחיים האלו.
היא עד כדי כך מזלזלת בי שהיא רוצה להפוך אותי לזונת רגשות, כן
כך החלטתי לקרוא לצד שרוצה זונת רגשות!! כי כל מה שאנו מעניקים
זה הרבה מחמאות וטיפוח האגו אצלי היא תגשים את כל מאוויאה
הנפשיים ועם אחרים היא תשכב? אני כבר מזמן נשבעתי שזונת רגשות
אני לא אהיה יותר. שתחפש!  

מאיפה היא הביא את הטיעון הזה, "יש לך מלא ידידות פה"? יש פה
רק את ההיא שהיא הפרויקט שלי או אחותי הקטנה היא מקבלת סוג אחר
של תשומת לב, מעין דאגה אמיתית ועצות לחיים. יש פה את זאת
שרציתי ושמרתי איתה על קשר וגם את השנייה רציתי ושמרתי איתה על
קשר. באמת יש לי הרבה ידידות?? איך זה קרה לי, הרי אני לא
מאמין בידידות ונשבעתי מזמן שזה לא יקרה לי שוב. איך שוב זה
קרה לי?
אפשר לקרוא להן בכלל ידידות?? אני חושב בזמן שהראש שלי מתחיל
לכאוב. עם ידידה זה כמו חבר טוב שיודע עלי הכול אז לא אין לי
ידידות ולא גם לא יהיו לי! אם זאת סתם מישהי לכוס בירה אחת ל..
אז בכיף אני אומר  

הלכתי הביתה עצבני עם כאב ראש. נשכבתי על המיטה שמתי לי את
דיסק הדיכאון האהוב עלי  {This Mortal Coil}  ונתתי למחשבות
להתרוצץ. גם היא?? מה לא בסיידר איתי??
איך זה קורה לי שוב? כל פעם זה קורה לי מחדש! למה? למה? למה?
אני סוחב את הבעיה הזאת עוד מימי התיכון! אפילו כתבתי על זה
שיר אז, איפה הוא? אה הינה.

כולן נורא יפות
כולן מושלמות
אבל איתי הן רק רוצות להיות ידידות
אז מה עם אני מקסים נחמד וטוב לוב

גם אני צריך אהבה
גם אני רוצה מישהי שתהיה יותר מידידה
אולי זה אני
אולי זה הן
אבל אני לא רוצה ידידות יותר!

איך זה יכול להיות, למה הן כולן רוצות איתי להיות רק ידידות?  
אולי זאת השאלה שאני צריך לשאול את עצמי, למה הן רק רואות בי
ידיד?