[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה היה פעם גורל, והוא אהב לסדר לאנשים את החיים. היה מגיע
לעבודה עם מלא מרץ ותשוקה. מתיישב ליד כל המסכים המרובים שלו
ומביט בהם יומם ולילה. מזל היה מדי פעם מחליף אותו להפסקות
סיגריה, אבל לא להרבה. הגורל העדיף ככה; אחרת אנשים היו
מתרגלים למזל ולא רוצים שגורל יחזור ואז היו פשוט מפטרים
אותו. הוא לא רצה את זה כי הוא מאוד אהב את העבודה שלו, לכן
השקיע.
לפעמים פוקס היה מגיע ומתחיל לעזור למזל ואז גורל היה מתעצבן
ומגרש את פוקס, שבעיקרון היה אח של מזל, מהחדר. הוא לא האמין
במזלות ובפוקסים, בשבילו הכל כתוב בגורל וזה מה שצריך להיות.
אבל מכיוון שמזל היה חבר ילדות שלו, הוא הרשה לו לעזור בעסק
שהוא העמיד לבד מאפס.
הוא היה צעיר אז, ממש בתחילת דרכו, כשהוא עלה על הפטנט. היו
אז רק שני אנשים בעולם והוא לא הבין בדיוק למה הם לובשים
עלים. כל מה שהוא עשה זה עזר לאחד, יותר נכון אחת, לאכול
תפוח. במהרה הפטנט הזה שלו תפס תאוצה כל כך מהר שהוא היה צריך
לפעמים לעבוד שעות נוספות. כיום, הרבה מאוד שנים אחר כך, גורל
היה כבר בעל ניסיון עצום בעבודה הזאת. עבודה שהוא אהב.
מזל ופוקס הם הבני דודים שלו, שאהבו מאוד את העבודה של הגורל
אז הם תמיד התנדבו לעזור לו בכל דבר, גם אם זה סתם להביא לו
שתייה מהמטבח. גורל היה תמיד רב תודות, לא קל לסדר לאנשים את
החיים, ולפעמים הוא היה יושב בחדר עבודה שלו שעות בלי שום
אפשרות לצאת להפסקה.
היה היה פעם בחור, שרק סיים את שירותו הצבאי ורצה להשתלב
בחברה. הוא חיפש עבודה טובה שתביא לו משכורת לא רעה כדי שיוכל
ללכת ללמוד משהו בעתיד ויבנה את החיים שלו ללא בעיות. הוא
חיפש הרבה אבל כל העבודות שבדק היו מלאות או שהתשלום היה
מזערי. הבחור כמעט התייאש, הוא ידע כמה פוטנציאל יש בו ולא
רצה ללכת לעבודה בשכר מינימום. בלי שום סיבה, מזל היה באותו
רגע המחליף של גורל והתמקד באותו הבחור. העיתון של אותו היום
היה מונח בצורה יפה על השולחן בסלון, כאילו קורא לבחור לבוא
לקרוא אותו. הוא באמת בא ופתח בחלק של מחפשי העבודה...
חודשיים עברו והבחור עמד לו יום יום בתחנה המרכזית וספר לו
לאט את השעות שעוברות, חושב על המשכורת של החודש הבא ומדמיין
מה שיעשה בסוף השבוע עם החברים. היה חסר משהו לבחור, משהו
שאין להרבה אנשים בעולם, משהו שאם מרגישים אותו אז כל שאר
הדברים בעולם הופכים ללא קיימים לרגע. גורל שם לב שבכל פעם
שבן דודו מזל היה מחליף אותו במשמרת הוא היה מדליק מסך אחד
בצד לבן אדם ספציפי אחד ועוקב אחריו. הוא לא ידע מה מזל כל כך
מצא בו אבל הוא באמת קיווה לגלות. הבחור הזה תמיד היה על המסך
בצד וגורל לאט לאט הבין בעצמו מה היה חסר שם.
זה היה באחד הימים שפוקס היה מגיע והיה לו נורא משעמם. גורל
יצא החוצה לעשן את הסיגריה האחרונה במשמרת, מזל לא היה בבית,
והוא השאיר את המסכים דולקים בחדר. מה כבר יקרה בשלוש דקות
תמימות? הוא חשב לעצמו בזמן שהאש של המצית בערה.
הסיגריה הייתה כמו כל אחת, מרגיעה ומרעננת. גורל זרק את הבדל
בצורה ישירה אל תוך המאפרה במסדרון והזיז את דלתות ההזזה
שסגרו את חדר העבודה. מה אתה עושה?! גורל נעץ בפוקס עיניים
עצבניות. בלי שום היסוס הוא העיף את פוקס מהחדר וחזר כדי
לאמוד את הנזק שנעשה. הוא בדק כל פריט קטן בחדר ולא ראה שום
שינוי. היה לו מוזר כי פוקס אהב לעשות את החיפוש האקראי והיה
משנה באותה השנייה את הסביבה של אותו אדם שהתוכנה הייתה
מתמקדת בו. אך הפעם הוא לא הספיק, גורל שם לב, התוכנה התמקדה
בבחורה מסוימת שהוא ראה שהיא יורדת מהאוטובוס והולכת לה
לכיוון מסוים. גורל הסתכל עליה מגיעה לעבודה שלה, ומשהו אצלו
לא רצה להמשיך בעבודתו הרגילה.
הבחורה הזאת הקסימה את גורל והוא החליט שהוא מקדיש עוד מסך
לבן אדם אחד. משמרת אחרי משמרת גורל היה עוקב אחרי שני האנשים
האלו בנחישות רבה. הוא ראה בשניהם משהו שחסר, משהו ששווה יותר
מהפתרון לכל בעיה בעולם. הוא עדיין לא הבין לחלוטין מה זה
הדבר הזה, אך הוא מאוד רצה להשלים את החסר הזה. מזל כבר ירד
מהעניין כי נהיה לו נורא משעמם עם זה והוא לא הבין איך זה
שגורל נכלא בסיטואציה הזאת.
גורל לאט לאט התחיל לעשות משמרות כפולות והיה נשאר לשבת עם
מזל בחדר ולבהות בשני המסכים בצד.
יום אחד גורל שם לב שיש משהו משותף לשני האנשים האלו. מסתבר
שהם היו עוברים אחד ליד השני כמעט כל יום ואפילו באותן השעות.
הוא חשב שהוא ידע מה הוא יכול לעשות כדי לפתור את התעלומה שלו
וחיכה בקוצר רוח לרגע הבא שהם יהיו אחד ליד השני. מזל לא הבין
מה קורה עם בן דודו הגדול ויצא מהחדר עם התירוץ שהוא לוקח את
פוקס אחיו הקטן של מזל לראות נמרים בגן החיות ברמת גן.
גורל נשאר לבד, והביט במריטת עצבים במסכים. בהבזק של רגע הוא
התחיל להקליד משהו והרים את ראשו חזרה למעלה. הם מדברים
ביניהם! הרגשה של סיפוק מילאה את גורל, סיפוק שהוא מזמן לא
הרגיש.
בערב, מזל ופוקס חזרו מיום הספארי שלהם ופוקס התחיל לרוץ בתוך
הבית בצעקות כמו של נמר. מזל ראה שגורל עדיין בחדר העבודה
והחליט שהוא יעזוב אותו לנפשו בינתיים. הוא עלה עם פוקס
(בקושי) לחדר שלו והשכיב אותו לישון. אחר כך, בעיניים מלאות
ערפל של עייפות, הוא בעצמו נפל על מיטתו ונרדם בצ'יק צ'ק.
גורל הרגיש שהוא יכול להמשיך ככה עוד כמה ימים. כל מה שהוא
היה צריך זה כמה בקבוקי קולה ועוד חפיסה של סיגריות שהייתה
מונחת לה בכיס הפנימי של מעיל החורף שלו. כשכל זה זמין, הוא
חיכה וחיכה.
היום למחרת היה טיפה גשום. הוא ראה את הבחור מפהק לו בעבודה
אבל השעות עדיין עוברות כמו שהוא רצה. הבחורה ירדה מהאוטובוס
כמו השגרה היום יומית שלה. הוא ראה אותה מתקרבת אליו ונותנת
לו פתק.
גורל ידע מה זה ומיד סגר את כל המסכים כשחיוך רחב מצויר על
פניו. הוא קם והתמתח כאילו לא היה בתזוזה במשך כמה ימים.
התמונה האחרונה של הזוג הייתה טרייה בראשו והוא לא התכוון
לשכוח אותה או את מה שהשיג בחייו. ההישג הכי גדול שלו - הוא
עזר לשני אנשים למצוא את מה שהיה חסר לשניהם - את האהבה.
זה היה הגורל שלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שאט דה פאק אפ
ותעמדו יפה
בתור!



(נוי-נוי מרעננת
לאוכלוסיה לחוצה
את מסכות האב"כ)


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/1/07 12:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל רובננקו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה