נפתלי אוחנה / ומלפנים |
ומלפנים,
רק אכזבות של רגע,
ומאחור,
את נשארת לבדך.
מבט של תום,
יוצא מבין עיניך,
אל תוך האוויר,
אל תוך חלל ריק.
ובשעת מנוחה,
אין תקווה,
ובשעת מצוקה,
רק בכי ויללה.
כשהוא הביט לתוך עיניך,
פיך נמתח לחיוך,
בהרגשה של שיחרור,
חיבקתו בתוך זרועותיך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|