New Stage - Go To Main Page


זהב

אפשר לגעת, אך לא לאמץ
נעלמת חיש קל, אם רק אמצמץ.
שנים היא ברקע, עוטה שמלת ערפל,
פתאום מגיחה- ומתגלה לי האל.
נעלמת בהשאירה עיי חורבות,
כאשר נשקה היחיד הוא זוג עיניים טובות.

שוב חוזרת לחיי ברעם גדול,
כמו תמיד מתרסק, עד מתי אסבול?
סוף לחיבוטי הנפש וסימני השאלה,
כי זו האחת, בקרוב תהיה כלה.
כמובן לא שלי, של גבר אחר,
האם עכשיו ארפא, סוף כל סוף אשתחרר?

שורות אלה הן אבל, סתום ובלום,
היא מדי מיוחדת, לא מתחרזת עם כלום.
או אולי כן ושנים רבות שגיתי?
ובין אהבה לא ממומשת-לאלה, פשוט טעיתי?
גם אם אין לה כנפיים ואהבתיה  לשווא,
אדע הסיבה: ליבה מצויר ב



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/11/06 1:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד רוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה