עצרת רבין.
כל כך הרבה מאמיני שלום
ובקושי אומרים את המילה הזאת. שלום.
בני נוער מהנוער העובד והלומד
איפה הוא עובד עדיין לא הבנתי
עובדים עלינו אולי.
מאמיני שמאל אידיאליסטים בנפשם
מאמינים בדמוקרטיה ובחופש הדיבור
ובינתיים מה שהם הוציאו מהפה זה רק זבל.
עצרת רבין.
עברו כבר 11 שנים.
איך שהזמן עבר כל כך מהר
והרכבת שלנו כל כך איטית.
אותם שירי זכרון וגבורה, שירים שנכתבו
על דמם של לוחמים, לוחמים?
זה די מוזר ששרים שירי לוחמים בעצרת של
השמאל. הרי ה"לוחמים" שלהם נלחמים
נגד הלוחמים שלנו.
אולי בנשק לא חם אבל עדיין לוחם.
עצרת רבין.
בעצרת הייתי בבית והציעו לי ללכת.
כן בטח. שאני, האדם שחי בהווה ולא באשליה,
אני, הלוחם הפטריוט, זה שירים את הפצוע על הגב
וייקח אותו למקום שקט, צריך ללכת לעצרת שמאלנים
הזויים שחושבים שיהיה פה שלום?
הנה משהו לכם שמאלנימצ'יקים...
כמה זמן תחיו באשליה? מתי תבינו שאתם חיים
בארץ ישראל? בארץ שלכם... אתם קולטים?
ארץ שלכם!!! ובמקום לנסות לעשות צריך לעשות!
אבל כל הזמן רק ניסיתם!
עצרת רבין.
אני בבית.
עוצר
חושב
מהרהר
על העצרת הבאה