כמו כל גוף דמוקרטי שמכבד את עצמו, גם הגוף שלי עורך בחירות
מדי פעם.
אומנם ברוב הגופים הדמוקרטיים הנמצאים בעולם, הבחירות מתקיימות
כל פרק זמן קבוע מראש (אלה אם קורה משהו מיוחד), בעוד שבגוף
שלי פרקי הזמן אינם קבועים כלל וכלל, אולם בכל זאת - אלו
בחירות דמוקרטיות.
וכמו בכל בחירות דמוקרטיות לכל מתמודד יש את זמן הבמה הנדרש
בכדי לשאת את נאומיו ולנמק את נימוקיו ולנסות לשכנע את הגוף
כולו לבחור בו לעלות לשלטון.
שתי המפלגות החזקות בימים אלו הן מפלגת האהבה ומפלגת העצבות
והן מחליפות בינהן את השלטון לסירוגין, גם למפלגת השמחה יש נתח
נכבד בהחלט.
מפלגה שפעם הייתה חזקה מאוד אולם היום נעלמה כמעט כליל ממפת
הדמוקרטיה בגוף שלי היא מפלגת השנאה, לעומתה ישנה מפלגה עם מצע
פוליטי שמזכיר אותה במעט ולה נשארו עוד מספר מנדטים (מועטים)
והיא מפלגת הכעס.
בכל אופן, מי שכרגע נמצאת בשלטון זוהי מפלגת האהבה וראש הממשלה
שעומד בראשה - זאת את.