הכי טוב לבכות במקלחת
17.10.06

הכי טוב לבכות במקלחת.
המים החמים זורמים בשצף-קצף, מרטיבים את כל כולך, עוטפים
ומחבקים אותך. סוג של נחמה. ואת, מצדך, מתייפחת. לא, לא
מתייפחת - בוכה. בוכה דמעות אמיתיות, של כאב וזעם וחוסר אונים,
דמעות שהוחזקו בפנים יותר מדי זמן. דמעות של לחץ ושנאה וחולשה.
הבכי שלך הופך ליבבות רמות, של כלב פצוע.
אבל אף-אחד לא שומע, נכון? כי את הרי במקלחת. המים הקולחים
מתגברים על קולך.  את עומדת שם, כמו בובת סמרטוטים חסרת-מעש,
ובוכה. ובוכה ובוכה ובוכה.
והמים, מצדם, יורדים על לחייך, שוטפים את הדמעות. את כבר לא
יכולה להרגיש בטעמם של הדמעות המלוחות. באיזה שהוא שלב את כבר
לא יודעת אם את בוכה או שהמים הם אלה שזולגים במורד אפיך. את
כבר לא יודעת אם הראייה שלך הטשטשה בגלל הדמעות או בגלל המים.
המים מתעתעים בך, ואת נותנת לזה לקרות. ילדה טיפשה, עדיף שתבכי
במקלחת. את לא עומדת מול מראה ולא רואה איך פנייך מתכערים עוד
יותר מדמעותייך שלך, לא רואה איך העפעפיים שלך נעשים אדומים
והאף מתחיל לנזול.
הבכי שלך הופך להשתנקויות רמות. אין לך כבר כוח; את מותשת. אין
לך אוויר.
את מהר מזרימה מים קרים על גופך, להתאושש. להתפכח.
לא ייקח הרבה זמן עד שתתחילי לבכות שוב, ילדה. הפצעים שלך לא
יגלידו לעולם. המעגל הזה לא ייסגר.
הכי טוב לבכות במקלחת.