שושנה התרנגולת -

שושנה התרנגולת גרה בלול , לול יפה ומטופח עם מדדים מיוחדים
לשמור על טמפ' נכונה , עם איוורור ונסורת נקיה , עם מכונות
משוכללות שמחלקות אוכל בלי ששושנה תעשה כלום.
בלול גרו המון תרנגולות עם שושנה, לכולן אותו מקור , אותם
רגלים, אותם נוצות וכולן בלי יוצאת מהכלל מאמינות שכל הדברים
הנהדרים שהן מקבלות הן זכותם המלאה ואפילו יש להם תלונות מדי
פעם.
יום אחד שושנה וכמה מהחברה מאזור ד'  של הלול היו באמצע דיון
פוליטי עמוק :" האם היצור הענקי שנכנס מדי פעם ללול ומתעסק עם
המכונות ולפעמים לוקח את החברים שנפטרו , הוא אלוהים או לא?"  

כששושנה הציעה הצעה: " אולי במקום להישאר בלול הזה שגם כך לא
יכול לחדש לנו כלום נלך ונבדוק בעצמנו?"
החברה היו המומים "מה זאת אומרת נלך ונבדוק?"
"יש בכלל משהו מחוץ ללול?"
שושנה הרגיעה אותם ואמרה שהיא דברה עם פנינה התרנגולת שלובשת
יותר מדי איפור שאמרה שדודה שלה מרים אמרה שיש אגדה שאומרת
שפעם כל התרנגולות היו ב"חצר".
כשושנה אמרה חצר כל החברה עצרו את נשימתם ושקט סקרני ומופלא
נפל על החבורה...
"טוב יאללה הולכים לחצר"

אז ביום למחרת מוקדם בבוקר שושנה והחברה יצאו למסע.
הם חיכו בסבלנות (נדמה להם כמו שנים) עד ש"אלוהים" פתח את הדלת
של הלול ואז הם פתחו בריצה מהירה...
בהתחלה שושנה לא יכלה לראות כלום , הכל היה כל כך בהיר .
אבל אחרי כמה רגעים העיניים שלה התרגלו לאור והיא התחילה
מסתובבת.
אבל מה זה כל האבנים האלה? וכל האבק והלכלוך?
הנוצות של שושנה התחילו להזיע מרוב חום ואחרי כמה זמן היא
נעשתה רעבה , ואיפה משיגים אוכל בחצר?
שושנה נעשתה עצבנית ומתוסכלת היא חיפשה את החברה אבל התברר לה
שהם חזרו ללול.
שושנה התגעגעה ללול ולחברה , החיים שם היו כל-כך קלים ונוחים ,
הבעיות הכי קשות שהיו בלול היו עם לספר ליוספה התרנגולת השמנה
שכל הלול מדבר על עודף התאבון שלה או לא .
ופה הכל כל כך שונה , כל כך גדול.
אבל אחרי כמה ימים (או שנים) שושנה מצאה כמה בולבולים ויונה
אחת שהיו מאוד נחמדים אליה ולימדו אותה איך להסתדר בחצר ועכשיו
שמסתכלים על שושנה בכלל לא חושבים שהיא באה מלול!  

( אז לכל אותן תרנגולות אמיצות שיצאו מהלול, אני- שגם הייתי
פעם תרנגולת מהלול - חושבת שמגיעה הערכה על האומץ שהיה להם
לצאת .
אבל גם לאותן תרנגולות שחזרו ללול מגיעה הערכה שהן חזרו ללול
למרות שהן ידעו מה מצפה להן!)