[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלה טשרניחובסקי
/
קיטש טראגי

"מכוער, אתה חייב לי מסאז'"
"מה? על מה את מדברת?"
"נו, התערבנו שבוע שעבר..."
מיקה ואודי חברים טובים מאז שהם זוכרים את עצמם.
האימהות שלהן היו ביחד בתיכון ולא נפרדו מאז, כך גמ הם.
אודי חייל טרי, ומיקה בי"ב. שנייהם תמיד גורמים אחד לשניה
לצחוק, יודעים מתי לתת חיבוק ומתי ללכת.
יש ביניהם חברות תמימה ומתוקה. כזאת שאתה בטוח שתשאר לנצח
ושומדבר לא יכול לשבור אותה.
זה כבר מכיתה ט' שכולם אומרים להם שהם בטוח יתחתנו, או לפחות
יהיו ביחד מתישהו אבל הם לא לוקחים אף הערה ברצינות.
יש ביניהם מה שיש ביניהם ולא יותר. ככה הם מרוצים.
למיקה אפעם לא היה חבר. אולי בכיתה ו', בעצם.
אבל היא אפעם לא אהבה מישו' באמת. היא הייתה מפלרטטת.
מחלקת מספרים. מנשקת. קצת מתפשטת, אבל לא יותר מזה.
היא פשוט לא חומר לזוגיות, היא אומרת.
דווקא לאודי הייתה חברה.
כמעט שנה וחודשיים.
אבל כנראה שקצת נמאס לה אחריי כלכך הרבה זמן, לא להיות הבחורה
היחידה בחייו.
אז הם נפרדו והוא אמר למיקה שככה עדיף ושהוא לא מוותר עלייה
בגלל סתם בחורה, כי מה שיש ביניהם זאת חברות אמת.
"טוב, תורידי חולצה ותשכבי, עקשנית" הוא אמר לה והיא ענתה
בפרצוף חמוץ וקול חמוד "חוצפן" ועשתה כדבריו.
הקשר שלהם היה מעבר לזה. לא היו ביניהם מגננות או מחסומים. הם
לא פחדו או התביישו.
אם הם יכולים לדבר על הכל-הכל, אז מה משנה השאר.
הוא התיישב לה מתחת לגב והחל לעסות את גבה החשוף.
לא היה בזה שומדבר מיני. רק חבר שמחזיר חוב התערבות משבוע
שעבר.
מישיבתו עבר לשניה לעמידת ברכיים בכדיי להתמתח כשלפתע מיקה
מסתובבת תחתיו ופנייה מופנות אל פניו.
היא נראתה חסרת ביטחון ועיקמה מעט את פייה הצידה. הוא חייך
ונשק לה.
ככה סתם. משומקום.
היא נישקה אותו בחזרה ובמהרה כבר היה שכוב עלייה והם התנשקו
בלהט.

"רגע רגע רגע" היא הדפה אותו מעלייה בלחץ, קמה והחלה להסתובב
בחדר אנה ואנה.
הוא נראה דיי המום בעצמו וניסה למצוא מילים להסביר את מה
שקרה.
היא עצרה להביט בו, הוא הביט בה חזרה- ושוב
בום!
הם מתנשקים. כאילו כל חייהם חיכו רק לנשיקה הזו.
היא עוצרת, ידייה על לחייו והיא מסתכלת עליו במבט מבולבל..
"זה מרגיש כאילו ייחלתי לזה מאז ומתמיד"
"אני יודע" הוא ענה בטון מבין.
הוא ידע בדיוק על מה היא מדברת, למרות שלא היה לו מושג קלוש
מאיפה זה בא כלכך פתאום.
היא השפילה מבט.
"אני אוהב אותך" הוא לחש בקול עדין ובטוח, מרים את סנטרה עם
האצבע ומתבונן לה עמוק בעיניים.
הם התנשקו שוב עד שהיא שוב עצרה.
לבשה חזרה את חולצתה ואמרה מבלי להביט בו "אני חושבת שכדיי
שתלך".
הוא נעמד, נשך שפתיו, חיבק אותה בעייניו -
ויצא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם שלמה ארצי
היה ירק, בטוח
היו בו תולעים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/1/07 9:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה טשרניחובסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה