יש'ך נשק? ((1
איש נכנס לקניון. לבוש מדי הסוואה, רובה סער ביד אחת, תת-מקלע
ביד שנייה. חגור בחגורה ועליה שני רימונים.
מאבטח: יש'ך נשק?
האיש (בנון-שלנטיות): לא.
מאבטח: או.קיי., כנס.
(אופציה: האיש נכנס, עוברות 20 שניות שקטות, ואז נשמע רעש
יריות ופיצוצים. המאבטח אוטם את אוזניו. סוף).

                                                         
    יש'ך נשק? (2)
איש נכנס לקניון. נראה רגיל, אבל לבוש מעיל עבה, ומחזיק תיק
גדול.
מאבטח: יש'ך נשק?
איש: נשק קר, נחשב?
מאבטח: נחשב, נחשב. תוציא מה שיש לך ותניח אותו פה על השולחן.
האיש מרים רגל, שולף סכין קומנדו מהגרב, ומניח אותה על
השולחן. המאבטח פותח מגירה בשולחן, ומניח בה את הסכין. אח"כ
לוקח לידיו בלוק כתיבה ועט, ורושם אגב מלמול: אחד, סכין
קומנדו.
מאבטח: זהו?
האיש: לא, יש לי גם אקדח.
מאבטח: תשאיר אותו פה.
האיש שולף אקדח מכיס פנימי של המעיל ומניח אותו על השולחן.
מאבטח (רושם וממלמל): שתיים, אקדח "סמית אנד ווטסון". (בקול
רם) תשאיר את זה כאן (פותח מגירה בשולחן, מניח בה את האקדח).
זהו?
האיש: לא, יש עוד (מוציא מהמעיל אקדח נוסף, ומניח אותו על
השולחן).
המאבטח לוקח לידיו שוב את הבלוק, ורושם אגב מלמול: שלוש, אקדח
"מגנום" (פאוזה קצרה). זהו?
האיש: לא (מניח את התיק על הארץ, מוציא ממנו רובה. מניח את
הרובה על השולחן).
מאבטח (רושם וממלמל): שלוש, רובה אם16-.
המאבטח מניח את הרובה מתחת לשולחן.
מאבטח: זהו?
האיש: לא (שולף מהתיק רובה נוסף. מניח על השולחן).
מאבטח (רושם וממלמל): ארבע, רובה "גליל".
המאבטח מניח את הרובה הנוסף מתחת לשולחן.
מאבטח: זהו?
האיש: לא (שולף מהתיק מטול אר.פי.ג'י. מניח אותו על השולחן).
מאבטח (רושם וממלמל): חמש, מטול אר.פי.ג'י.
מאבטח (לאחר שמניח גם את המטול מתחת לשולחן): זהו?
האיש: לא (מתכופף אל התיק, מוציא ממנו גליל מתכתי מוזר, מניח
על השולחן).
מאבטח: מה זה?
האיש: פצצת אטום.
מאבטח (לוקח לידיו את הבלוק, עומד לרשום, ואז עוצר) רגע, לזה
לא יהיה לי מקום כאן. טוב, אני ארשום את זה, אתה תיקח (רושם).
שש, פצצת... זה אטום סתם, או מימן?
איש: קובלט. זה חדש מאמריקה, הכי טוב.
מאבטח (רושם): קובלט.
האיש מחזיר את הפצצה לתיקו, ומסתלק.
סוף: רעש "בום", מלווה בצילום של פיצוץ גרעיני.

                                                         
    יש'ך נשק? (3)
מאבטח: יש'ך נשק?
איש: כן.
מאבטח: שים אותו על השולחן.
האיש שולף מתיקו פרח, ושם אותו על השולחן.
מאבטח: תגיד, אתה עושה ממני צחוק?!
איש: לא, חס וחלילה. זה נשק. אם אני מקרב את הפרח הזה למישהו
שיש לו אלרגיה חריפה לאבקנים, הוא יכול לקבל התקף אסטמה
ולמות.
מאבטח: טוב, או. קיי., נניח.
איש: יש לי עוד נשק.
מאבטח: אבל נשק ממש! לא... אתה יודע...
איש: נשק נשק (שולף מתיקו סנדוויץ')
מאבטח: עכשיו הגזמת!
האיש: לא, זה   מלפני שבועיים.
מאבטח: מלפני שבועיים? פששש... זה מסריח (מעקם את האף). או.
קיי. זה נשק.
איש: יש לי עוד נשק.
מאבטח: לא, די, מספיק.
איש: לא, לא, תראה (מקרב את ידו אל המאבטח)
מאבטח: מה?! אין לך כלום ביד.
איש: היד בעצמה זה נשק. אני יכול לתת לבן אדם אגרוף במפתח
הלב, וזה יהרוג אותו.
מאבטח: טוב, תשאיר את זה פה (תופס את ידו של האיש בכוח. שולף
ממגירת השולחן מסור חשמלי. מפעיל אותו. חושך).