עינך הבוכיה הבחינה בנעל
שאף בהמה הייתה נכלמת
ממנה. וחיש בהרף (עין) רגל גסה
כבר חצתה את גובה ראשך. וקירו של ביתך
- מפלטך - מבצרך נפער כיד
לרשעה. ואתה ילד רך בשנים,
זך כזוהר רקיע,
מתפורר אל מורא קיומי מנתץ לוחות
נפש. מרחב
אחרון של שליטה, מרחב
צר, הכובש קטע. רסיס הטיח
ניתז ביחד איתך.
וליל ירד על אופל,
ועינך לא נעצמה,
ואוזניך שומעות שוב ושוב
את אותה בעיטה,
אך מאחר
שגם הליאות
העלתה ידה להכריע,
המחזה יחזור בחלום,
ובו שר הטבחים יורידך הבורה.
והרי אתה כבן שבעים שנה,
ולא זכית שתיאמר יציאת הכיבוש בלילות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.