דאלאת. ביקשתי ממנו רשות לצלם אותו, ולא הייתי בטוח אם הוא הבין אותי. הוא
חייך אלי והתיישב אל השולחן לקח ספר לידיו ועשה עצמו כאילו הוא לומד קורא,
הוא הביט אלי במבט ששואל: "נו, למה אתה מחכה?" אז ניגשתי כיוונתי את המצלמה
והוא שקע בספר. אולי אלה היו 15 דקות התהילה שלו, או שהוא פשוט מיומן מדי
בדגמון לתיירים מערביים, בכל מקרה, יצאה תמונה נחמדה, כמעט אותנטית.
מעובד בפוטושופ.
דאלאת, ויאטנם 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|