ולא אמחול בכדי לא לשוב שוב לסבול
והינה אני שם, והינה אני פה,
והינני שוב מחפשת מחבוא.
לתת לקבל להביא או לקחת
ושוב אני רצה ושוב בורחת
להחביא ולהסתתר
או לצעוד בגאווה
לצעוק ולצפות לאסון
או לשתוק ולחיות באחווה

אז אתם אנשים אם לכם כ"כ אכפת
תעצרו לרגע ותעיפו בי מבט
תסתכלו לי בעיניים ותגידו בכנות
מה רצונכם באמת להחייני או להרגני ואמות?

אז נו, מה החלטתם האם זה מוות או חיים?
בבקשה תזדרזו קצת אני נמצאת ביסורים
נא לא להתמהמה כי אני עכשיו גוססת
המוות כבר קרב ואני צריכה ללכת

אז.. אופס תם הזמן
וברשותכם כמובן
אעוף לי מכאן
אל מקום טוב יותר
שבו הפרחים הם פורחים
וציפורים מצייצות
בניגוד לכאן,
שרק שחור בעיניים אפשר ליראות

וכל מה שנשאר זה לבכות ולבכות
על כל הבנאדם שמתים במלחמות
על עולם שנחרב מאנשי הסופות
על אהבות הנכזבות
על הבתים ההרוסים
על אנשים שמתאבדים
ועל כל הילדים
שצריכים לסבול הכל
בגלל רגע של טיפשות
כאב חזק מגיהנום
וכבר עדיף להם למות

אף אחד לא מתיחס
ולאף אחד לא באמת אכפת
רק מה יחשבו
ורק לשמור שבת
רק לא להכשל
וצריך רק להצליח
לא להגיד מה את חושבת
כי זה קצת מסריח...
אז תני נושא לשיחה
שיהיה על מה לדבר
תפתחי תספרי ואנחנו נתחבר

מדוע זולגות להן הדמעות
והכעס מתעצם?
מדוע אין בך אהבה
מדוע ליבך דומם?