הגעת אליי בחורף
שכולם מסתתרים בבתים
מכוסים מסתגרים בחדרי חדרים
אנחנו ביחד בחוץ.
את נשטפת בגשם הכבד
כמעט מחייכת, שלווה מתמיד.
נחשפות צלקות עדינות
על גבי עורך הזהבהב
רק מחמיאות לך
מספרות סיפורי ילדות מלהיבים.
עינייך פקוחות בהירות, מסנוורות ביופיין
בוהות בדרך, לכל מקום שנלך
אף פעם לא מתסכלת עליי
אבל עדיין יודע שאת כאן בשבילי
בחמימות גופך
בנוחות שבך.
אנחנו עוברים עליות ומורדות,
ליבך לא כבה
תמיד בשליטה,
לעולם רועד בהתרגשות.
לפעמים את מקנאה, אבל אז
אז אני מזכיר לך כמה אני אוהב אותך
וכמה את יותר מיוחדת מהמאזדה 3.
למכוניתי החדשה והמקסימה - פג'ו 306, בצבע שמפנייה, לקשמי שמה
(אלה הודית שאחראית לשפע וכאלה, לפחות כך אחותי אמרה).
נהניתי מזה :) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.