החדר היה מלא באנשים
ובך הבטתי מלפנים
העיניים הירוקות תפסו את מבטי
ניראת ילד חמוד ותמים
נכון, יזמתי אני אלייך שיחה
תהיתי על קנקנך
משהו אמר לי שאיתך זה נכון
ודעתי שלא טעיתי מהרגע הראשון
החיבור בינינו לא יכול להעלם
מחבקת אותך עלם מתוק מדבש
ויודעת שמחר יגיע יום חדש
כרמית
החדר היה מלא בתהיות
מחשבות טסות ופחדים מתרסקים
מבט חפוז לכאן ולכאן
חיוך מתוק מבליח ממול
נכון, לא דמיינתי, לא האמנתי
קצת חשדתי
שניות של הכרות הפכו דקות, שעות ימים
פרפרים עיקצוצו לפתע, מלחששים אמת
נגיעה ראשונה, אושר מתפרץ
ואז...
לבטים.
אסף
25.8.2006
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.