2.
הטקסטורה של הגשם משתנה
בכל טיפה שמתרסקת אל הקרקע באנחות
חותכות
בבשר, הפצע הפתוח סופג גושי מלח
צורבים.  ברגעים כאלו לא אכפת לי
מהחור באוזון
מהעגיל החדש שעשית בלשון
מהעייפות,
      אני רוצה להזריק לעצמי סם שיזרום ויזרום
עד שאפול חסרת
חיים על המדרכה המשובשת עליה אתה
מסתכל דרך החלון בכל פעם שנהיה
קצת קשה.


9.
הטקסטורה של הגשם משתנה
בכל טיפה שמתרסקת אל הקרקע באנחות
מתלטפות
בגוף החשוף, אל הפה הפתוח נוזלות טיפות
חמות.  ברגעים כאלו לא אכפת לי
מהחור באוזון
ממה שקראתי היום בעיתון
מהעייפות,
      אני רוצה להכאיב לעצמי ולדמם, לדמם
עד שאפול חסרת
חלומות על השביל המשובץ עליו אתה
מסתכל דרך החלון בכל פעם שאתה מרגיש
קצת מאוהב.


4.
הטקסטורה של הגשם משתנה
בכל טיפה שמתרסקת אל הקרקע באנחות
צורמות
כשתיקה מעיקה, העיניים הפקוחות סופגות מראות
שבורות, מראות שבורים.  ברגעים כאלו לא אכפת לי
מהחור באוזון
מהעובדה שמשלשום עוד לא הלכתי לישון
מהעייפות,
      אני רוצה לכרות לעצמי את כל הגפיים
עד שאפול חסרת
חופש על הכביש השחור עליו אתה
נדרס שוב ושוב בכל פעם שזכרונך
עולה בי.