ארבל הכרמלי / תעצומות |
גבר מתנשם מול אישה
כמו עננים כורעים על יבשה,
לוכד עיניה במבטיו
עד שהיא נמסה תחתיו,
עוצם עיניו מטעמי זהירות
פן יופשלו מסכי ההתייחדות
ותופרנה התחושות הטובות
ממחשבות זרות.
קולף ממנה קליפה אחר קליפה
ונושא בלבו תפילה
ששוב תוכל האישה שלצידו
לחוות תעצומות הביאה יחד עימו
ולשקוע יחדיו אל הסוד...
29/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|