עינב דהרי / סיפור יומולדת |
והכל מרגיש כאילו חייתי כבר.
וזה כאן. וזה נוגע. וזה שלי.
וכבר לא עובר לידי
חברים מתקשרים לברך אותי,
משפחה והורים מתפרקים לידי,
וכל מה שרציתי זה בית
ואחד שיהיה לצדי...
וכבר לא מחפשת
כי נמצאת בהרבה מקומות,
אבל כן בוחנת לבבות-
ויודעת כבר שהוא בתוכי.
איך גדלתי וקטנתי.
ולא רוצה להרשים כבר אף אחד
רק אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|