[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איל גשום
/
אשליות

"אני שונא את המקום הזה! למה אתם מאכילים אותי את אותו דבר כל
ערב? אני מתחנן אדון סוהר אני לא משוגע , אני בכלל לא צריך
להיות פה. בבקשה תאמין לי" הסוהר הביט בחתי עין וגיחך "שתוק
ותאכל את הג'לי הירוק או שאני אקרא למנהל והוא כבר יטפל בך"
"לא, רק לא למנהל". המנהל היה מר. אנריק ומניסיונו של וולטר
הוא ידע שכל מפגש עם המנהל רק מוליד עוד כדורים ותרופות. וולטר
ישב, שתק ,אכל את הג'לי המחורבן וקילל את הסוהר ואת כל האחראים
להימצאו כאן.
הכל התחיל כאשר וולטר היה בן 15. יום אחד הוא חזר מבית הספר
מוקדם והלך לישון. וולטר הירבה להתגלגל בשנתו ונפל מהמיטה רק
אחרי שהצליח לדפוק את ראשו ברצפה הקרה של החדר. "שום דבר
רציני"  מלמל לעצמו בעודו בוחן את החבורה שהחלה מתגלה על
פדחתו.
צלצול נשמע בדלת. וולטר ירד למטה. בדלת עמד הדוור אך הוא היה
שונה. הדוור לבש בגדים של גנרל היה לו אף חרב בידו. הוא ברך את
וולטר לשלום. וולטר תרח וברח בבעתה מחוץ לביתו. הוא רץ. הוא
המשיך לרוץ עד שהגיע להרים ליד ביתו ונרדם שם מרוב תשישות..
לקראת ערב הוא החליט שכנראה דמיין את הכל ושהוא צריך לחזור
הביתה.
בדרך הוא פגש את פקיד הדואר אבל משהו היה לא כשורה. פקיד
הדואר היה נראה שונה. הוא היה שמח יותר והוא לא לבש את בגדיו
האפרוריים . הוא אפילו נלווה לאישה מאוד נאה. וולטר התקרב אליו
ושאלו מה קרה? פקיד הדואר שבדרך כלל מאוד נחמד לא התייחס
לוולטר וסיפר לאישה הנאה שלצידו על הספר שהוא הולך להוציא
לאור. פקיד הדואר? ספר? וולטר היה מבולבל.
הוא המשיך ללכת וראה את המורה שלו לציור מר פינט. גם הוא היה
שונה. הוא החזיק בידו עיתון של הים ובו היה כתוב שהגלריה החדשה
של מר פינט נפתחה והביקורות מהללות. המורה לציור היה לבוש
בבגדים יקרים. מאיפה היה לו כסף? ולמה לעזאזל הוא פתח גלריה
הרי הוא רק מורה לציור בתיכון? וולטר התחיל לפחד. וולטר הבין
שמשהו קרה.
כשוולטר הגיע הביתה הוא פגש את אימו אבל הוא בקושי הכיר אותה.
היא נראתה שונה. היא לבשה חולצה של green peace והחזיקה עלונים
של עמותות שונות. וולטר לקח עלון אחד וראה בשער תמונה של אימו
ומתחתיה כתוב: "ראש green peace הצליחה לסגור מפעל ליצור
עורות". וולטר היה בהלם. אימו מעולם לא עסקה בפעולות כאלו.
אימו הייתה מזכירה אפרורית. "אז אולי אין זאת אימי" חשב לעצמו
וולטר  אז מיהי האישה העומדת מולי " מי את?" צרח וולטר באקסטזה
של פחד. אבא ששמע את הצעקה נכנס. כצפוי גם אבא היה נראה שונה.
הוא הלך עם ראש מורם ועם חליפה ששווה הרבה יותר מהמשכורת שלו.
"וולטר אתה בסדר?" שאל אבא אבל גם קולו נשמע אחרת, נשמע יותר
סמכותי. "אבא למה השתנית? למה הכל שונה?" אבא צחק. הוא באמת
חשב שוולטר מתבדח איתו. כשוולטר שתק אבא קצת פחד ושאל בצורה
מאוד רגועה ושקטה: "וולטר אתה מרגיש טוב?" "אני מרגיש טוב אבל
הכל שונה" סינן וולטר. "איך שונה?" "אתה נראה שונה וכולם נהפכו
לדברים אחרים" קולו של וולטר רעד קמעה. "על מה אתה מדבר
וולטר?" אבא החמיר את קולו ושיווה לעצמו קול קשוח. "אמא נהפכה
לראש עמותה שעוזרת באיכות הסביבה ואתה נראה חשוב ועשיר". אבא
הסתכל על אמא שבהתה בתקרה וראה אותה כמו שהיא צמיד לא ראש
עמותה אלא מזכירה עייפה, הוא אחר כך הסתכל על עצמו וגם הוא לא
נראה חשוב להפך הוא לבש טרנינג וגופיה. "וולטר" הוא אמר "אני
לא יודע מה ניסגר איתך אבל אולי כדאי שתלך לישון ונדבר מחר
בבוקר" וולטר התחיל להבין.
למחרת וולטר לא הלך לבית הספר. הוא הלך לרופא. כשהוא בא לרופא
הוא לא ראה רופא של קופת חולים. הוא ראה דייג מקצועי שיושב על
סירה. הדייג בדק אותו ואמר שהכל כשורה. וולטר סיפר לו על זה
שהוא רואה אנשים שונה ממקודם והוא גם סיפר לו כיצד הוא ראה
אותו שונה. הרופא חשב לכמה רגעים  ונזכר כיצד רצה להיות פעם
דייג מקצועי. הרופא לא אמר  דבר ושלח אותו לבדיקה פסיכיאטרית.
בדרך לבדיקה שהייתה בבית חולים אחר הוא נסע במונית. נהג המונית
לא היה נהג אלא טייס. וולטר כבר החל להתרגל.
וולטר הגיע לפסיכיאטר שבעצם היה זמר ואחרי כמה בדיקות הוא נשלח
לאשפוז כפוי באברבנל. בתיק הרפואי שלו כתוב: "סובל מהפרעה מאוד
חמורה בראיה החזותית. טוען שרואה את שאיפותיהם של העומדים
מולו..." .


X

וולטר כבר רגיל לראות אץ סוהר בית המשוגעים בתור ליצן ואת
המנהל הידוע לשמצה מר  אנריק בתור אסטרונאוט. וולטר גם רואה את
עצמו מידי פעם במראה. אתמול בלילה הוא ראה את עצמו  בתור בן
אדם חופשי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עם תוכנית
החיסון שלנו
תוכל להשיג גם
אתה...

"סלון, חבר."


סופגניה עם ריבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/01 16:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איל גשום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה