רומה פילק / שירה |
כשלפני הופיעה היא
כמו קרן אור בחשכה
היא שוב האירה את דרכי
ברחובות המתפתלים
בין מנורות גז דועכות
תמשוך אותי אל הסתרים
תגרור אותי אל המראות
היא תסתובב בין החולות
של עוד מדבר שנעלם
ותחייך ואז תקרוץ
"הדלת" היא תלחש משם.
ובפתיחתה, היא נעלמה.
כאילו אף פעם לא קראה.
מאז עוברת היא דירה.
מיד ליד, כל סוף מאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|