במבט ראשון, מייד בהתחלה, אפילו בלי לומר מילה
כמו חץ אל תוך ליבי, במבטך התם והנצחי
שבוי לעד כמו עלה נידף ברוח סתיו, שכבר הצהיב,
כמעט דעך ואוושתו כשכף ילד קט עליו דרך.
כך לב דואב המחכה לך יום וליל, צופה ומתפלל
אולי אשמע מילה רכה, אולי אלחש לך אהבה
מתוך מעט שעות עדיין, חלפו ימים כאילו איין
כי איש אוהב ממש בלב אותך בלי די.
מבט ראשון חטוף, יום מנוחה הופך רדוף
רק אותך רוצה לראות, את פנייך לחזות
צופה באישון ליל, ממתין אולי עדיין,
יש סיכוי קלוש שתגאליני מייסורי
כמו חורף עם פרחי אביב, כמו שמש קצת סתווית
כמו עננה קלה חולפת על תורני לבן
מביט אל המרחק, באופק האפור
כוכב בוהק, קצת מנצנץ, אולי היא עוד תחזור.
במיטתי שוכב, עייני פקוחות, ליבי הולם כמו שיכור
הוזה בחלומות הקיץ, כי מחבלי שינה נדרו עייני
רק מבטך וחיוכך וגם את זיו פנייך
מהול חיוך עם עצב דק אולי אציל אולי שובב
כמו הערבות הירוקות שם הרוח משחק בלי הרף
נושא אל-על תפילה שריקה ומתבדר באחו
כמונו, לא רוצה חפשי, תמיד ישאף אל החיים לשוח
כמו רוצה הוא לחבר גם חומר וגם רוח
כמו איבד הוא כבר את הרצון להשתובב
שומט עלה מעץ גאה, נושר בלאט על גג נאה
מחלונו מביט איכר קודר, בלב שבור,
אין אהבה בחורף קר, קשה לבד לגור
ורק תקוות אלי ליבו ובעיניו האור
אולי היום, אולי מחר, אבל היא עוד תחזור...