הייתי יכול להיות במקומו- ליאור מרגוליס

אילו הייתי מתאר את 20 שנות חיי לא היה משפט יותר טוב מזה
שבכותרת .
כבר שנולדתי בתאריך ה81-11-30 בשעה 23:56 בלילה ותינוק שנולד 4
דקות אחרי
לקח את "התהילה" להוולד בין 2 שנים. וכך זה המשיך ביסודי עם
העבודה בטבע שרן נחמי אס
שמע את הרעיון שלי לעבודה גנב אותו וזכה באהדת המורים
והתלמידים. הייתי יכול להיות במקומו.
גם בכיתה י"א בנבחרת כדורסל של התיכון במשחק הגמר: שיוויון 3
שניות לסיום אני חופשי אך דני הרוש לוקח את הזריקה לבד , כמובן
שקולע וזוכה בכל הכבוד של התיכון וגם של הבחורות- הייתי יכול
להיות במקומו.

אתם בטח שואלים למה אני מספר לכם את כל החרא הזה שלי ??
הכל התחיל ב17.10.98 באפטר מסריח שנתנו לכמה חברה שלא ראו בית
כבר 24 ימים.
ישבנו באיזה פאב בצפון ,צוחקים ,מאושרים מהחיים מדברים שטויות
, כאילו זו הפעם ראשונה שלנו בפאב{אחרי 24 ימים של סרחון
וערבים זה נראה כאילו זו הפעם הראשונה}.
ואז היא נכנסה- אם תדמיינו את זה כאילו זה סרט אז בטח הבמאי
היה שם עליה איזה אור לבן או משהו כזה. היא הייתה מדהימה .
כמובן שחבורה של חיילים מיוחמים כמונו לא יכולנו לשבת בשקט ,
אבל היא הסתכלה עלי , למה אני אומר עלי ולא עלינו כי היא
הסתכלה עלי-באמת.
ואז אמרתי לעצמי ליאור אתה ניגש ומציע לה להתחתן איתי . איך
שאני בא לקום רונן מודיע לכולם
"היא שלי" קם והלך אליה . רונן היה  גבוה ושזוף , מה שכל בחורה
רצתה אז אין פלא לאחרי חצי שעה
הם כבר התנשקו וצחקו כאילו הם חברים מינימום שנתיים. הייתי
יכול להיות במקומו.

אני לעומת זאת אכלתי את עצמי מבפנים אבל רונן היה החבר בכי טוב
שלי בפלוגה ואיך אומרים אצלנו
"כוסיות יש כמו זבל אבל חברים אין הרבה" אבל גם מלאכים אין
הרבה ונופר{כך קראו לה} הייתה מלאך-באמת.

כל השמירות אני צריך לשמוע איך שהוא אוהב אותה וכמה שהיא יפה
וכמה שהיא מושלמת ואיך הם לא יצאו מהמיטה כל הסופ"ש.  ואיך היא
הכינה לו ארוחת בוקר למיטה "שיאכל כמו בן אדם ולא אוכל של
צבא". ואני שותק.
רונן עם הזמן  שם לב לחוסר העניין שלי בסיפורים עליו ועל נופר
ולאט לאט התרחקנו עד שיום אחד
בגלל ויכוח על כמה שעות שמירה  הלכנו מכות , לא מכות מכות כמה
דחיפות וקללות ופליטה שלי "אני יזיין אותך ואת חברה שלך" וזה
מה שהדליק את רונן והוא אמר לי שאני יכול ללכת לעשות ביד כי
אחת כמו נופר בחיים לא תשים עליי והוא תמיד ידע שאני רוצה
אותה.

המ"פ קרא אותנו לשיחה ולהפתעתנו הוא לא העניש אותנו רק רצה
שאחד מאתנו יעבור מוצב שלא נריב יותר. רונן אמר שהוא עובר ואני
שמחתי ואמרתי לעצמי שאיך שהוא הולך אני מתקשר לנופר ומספר לה
את כל מה שאני חושב עליה.

עכשיו אני בבית נופר מחבקת אותי חזק חזק.  אבל אני לא שמח.
ברקע אבא של רונן מספיד אותו , הג'יפ של רונן עלה על מטען.
הייתי יכול להיות במקומו.