[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ימן מאן
/
יש מצב

יש מצב שאני לא יודע לקבל ביקורת?
אבל איך זה יכול להיות, הרי תמיד אמרתי לעצמי להיות אחד שיודע
לקבל ביקורת.   מוזר.

יש מצב שאני כבד?
אבל איך?!?  זה ממש מוזר. זכור לי כמה מקרים של ספונטניות
מטורפת. וחוץ מזה שאני תמיד אומר לעצמי להיות קליל. באמת מוזר.

יש מצב שאני סגור?
מפתיע. אני אחד שיודע דווקא לשפוך את הלב כשצריך, לדבר הרבה על
דברים שבינינו.  וחוץ מזה שאני תמיד אומר שצריך לדבר על דברים
ולא לשמור.  טוב נו, אולי.

יש מצב שאני לוקח דברים כמובן מאליו?
זה, בחיים לא יכול להיות! אני לא חושב שיש מישהו שמתאמץ כמוני
להעריך מעשים ואנשים. אז אולי כמה פעמים כעסתי על אמא
שבממולאים יש יותר מדי עוף. ואולי אני מסתובב בבית רוב הזמן עם
פרצוף תחת כאילו כולם עושים לי דווקא!
אבל זה לא נראה לי קשור...כי אני זה שמחנך אחרים להסתכל על
דברים אחרת, ללמוד את הצד השני.  זה לא יכול להיות.

יש מצב שאני טמבל?
יכול להיות אבל זה לא קשור עכשיו, את זה אתם תבינו בהמשך.

יש מצב שאני מנסה להשתנות יותר מדי כשאין צורך?
יש מצב שאני מחנך את כולם אבל לא מקשיב בכלל לעצמי?
האם זו רק תקופה כזאת שבין ה"אני" האמיתי לבין ה"שיפור העצמי"
ואני תקוע איפשהו בדרך, תופס טרמפים?

פתגם סיני עתיק אומר: "אם אין אני לי, מי לי?"
יש מתנדבים? אני לא חושב. אז נראה לי נשארתי רק אני.
הבעיה הגדולה היא, שתפסתי כבר הרבה טרמפים מאז שהייתי "אני".

האמת הנכספת היא, שאני יודע הכל.
אני מודע לכל הדברים שאמרתי למעלה. לא הדחקתי שום דבר.
אני לא רוצה להיות כל אלה.
אני לא רוצה לפסול הנאות של אחרים רק בגלל שאני לא יודע ליהנות
מאותם דברים.
אני לא רוצה להיות מאלה שיודעים לקבל הכל, מבינים ותומכים, אך
כשהם איתה, רוצים התאמה, רוצים מושלמות, בית עם גינה וילדה שבא
למות!!!
לא רוצה להיות הריאלי והמעשי , רוצה להיות האימפולסיבי,
הרומנטי עם הדחף הרגשי.
לא רוצה להתעקש על עקרונותיי, כדי לשמור על עצמי מפני פגיעה,
רוצה להעניק ולהתפשר, כמוה, כל כך מבינה...


אז אתם יודעים מה?
יש מצב שמהיום אני אדע לקבל ביקורות, כי לא לרעתי הם באות.
יש מצב שמהיום אני לא אהיה כבד,כי חיים רק פעם אחת, הגלגל
מסתובב, כסף בא והולך, מותר להשתגע... כי כל הקלישאות האלה
משתלמות בסופו של דבר.
יש מצב שמהיום אני אהיה יותר פתוח, יותר כנה, לא אסתיר כלום.
כי ככה המאבקים ישארו חיצוניים ולא פנימיים.
יש מצב שמהיום אני לא אקח דברים כמובן מאליו. כי בסופו של דבר,
אין כמו הממולאים של אמא.
לגבי הטמבל, אתם תחליטו. זה אני (יש מצב...)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין יותר
סלוגנים.

תבואו מחר.




- הגרופית של
עמוס בר מוכרת
סלוגנים בשקל
וחצי קילו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/06 23:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ימן מאן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה