החלונות פוקחים אט אט את עיניהם
כוכבים מרצדים במרום,
ערב ככל הערבים מכריז:
עוד יום של געגועים גווע ונאסף.
את השקט העבה קורעת תפילת השעון
הממשיך למנות את שעותיי.
בארון הספרים צמא ספר שיריך
למגע ידך החם, ללטיפות עיניך
והמנורה הכבויה מעל לועגת לכיסופיו.
לא השתנה הלילה הזה מכל הלילות
במיטתי הריקה ממתינה בדידות קרה
לחלוק עמי את שעות האופל והשיממון.
אוסף את זיכרונותיי מגרוטאות הזמן
וידע שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.