"ספרי לי רוני, למה הכף, יד שלך חבושה?" היא שאלה את זה בצורה
כל כך רגועה ונינוחה, זה כל כך הרגיז אותי רציתי לירות בה
באותו הרגע.
"נפצעתי" עניתי ונשכתי את שפתי.
"ממה נפצעת, אם יורשה לי לשאול?" היא כבר יודעת את התשובה אז
למה היא שואלת אותי את זה?
"ניפצתי את המראה עם האגרוף שלי" עניתי לה זהו שתיחנק עם
התשובה הזו, כלבה.
"ולמה עשית את זה רוני?" כי ככה כלבה, קמתי והתחשק לי לנפץ
מראה עם היד שלי, טיפשה.
"ככה" עניתי לה שתפסיק לשאול כל כך הרבה שאלות.
"ואת יודעת למה את כאן?"
"כן, ההורים המפגרים שלי חושבים שאני צריכה לדבר עם מישהו,
בזבוז זמן ובזבוז כסף"
"את באמת חושבת ככה?"
"כן"
"אוקיי, אם ככה את לא חייבת לדבר, סתם נשב ואת תדברי מתי
שתרצי"
"אבל אחרת זה באמת יהיה בזבוז כסף.." שיט, הכלבה הפילה אותי.
"אם ככה רוני, הפגישות שלנו יחשבו לבזבוז כסף רק מתי שלא תתנהל
שיחה בינינו, נכון" היא שאלה את זה בהתנשאות כזו כאילו היא
יודעת הכל.
"אני מניחה.." עניתי לה בבוז.
"לא כל יום אנשים מנפצים מראות, את יודעת" היא אמרה לי.
"כן, נו טוב את יודעת איך זה, לא כולנו אוהבים לראות את מה
שמשתקף מולנו במראה." חתיכת כלבה נשארו לנו עוד 40 דקות, זין.
"ואת? את אוהבת את מה שאת רואה במראה?"
"לא." עניתי לה בצורה חד משמעית מקווה שעכשיו היא תסתום.
"ומה את רואה כשאת מסתכלת במראה?"
זה לא עניינך כלבה מה אני רואה.
"נו, מה את רואה רוני כשאת מסתכלת במראה?" היא שאלה שוב, איזה
קרצייה.
"את עצמי"
"ומה ראית באותו יום שגרם לך לנפץ את אותה המראה שאת הבטת בה?"
"לא ראיתי כלום"
"את לא עיוורת רוני, את רואה אותי עכשיו לא?"
"כן" לצערי אני רואה אותך עכשיו כלבה זקנה מטומטמת ומקומטת.
"אז מה ראית באותו יום?" היא חזרה על השאןלה המעצבנת הזאת שוב.
"לא ראיתי כלום!!! ראיתי מפלצת! מפלצת מכוערת וחלולה שלא יכלתי
להביט בה יותר!!!!" אני שונאת אותה!!!!!!!!!!! שתרקב!!
פסיכולוגית מטומטמת.
"את לא מפלצת רוני, את בת אדם, את מאמינה שקיימות מפלצות?"
כן אני מאמינה גברת זקנה מטומטמת, הנה יושבת פה אחת כזו מולי.
"לא" זהו! אני אענה לה תשובות קצרות וסותמות שלא יהיה לה מה
לשאול, מאיפה היא מביאה את השאלות המפגרות שלה? למה הן לא
נגמרות? יופי יש עוד בקושי חצי שעה ומה היא בכלל רושמת שם?
"טוב רוני זהו להיות אני אהייה בקשר עם ההורים שלך"
"מה, זהו?"
"כן"
"אוקיי"
רוני יצאה משם כל כך שמחה ומאושרת.

"מרכז לטיפולים פסיכיאטריים"
"שלום, כאן עירית נוסבאום, אני רוצה להעביר מטופלת שי
לטיפולכם, היא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי...."