ארבל הכרמלי / תחושה קודמת להבעה |
בצל יופייך לבי ינוח
כמנוחת לוחם לצד נשקו,
והרי נשק האהבה הוא בידך
ואני הוא רק עבדך.
את הרי יודעת לעצמך
שיכולה לשתקני בשאגת עינך
או לחילופין, עם רוך מבטך
לשכנעני להיות פרפרך.
בואי ותלי בשמי חיי
את כל רגשותייך
ויהיו לי כשמש לאהבתי -
אותה תחושי, תראי
(ואולי על הכתב תעלי...)
18/05/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|