אני לא יודעת אם אותו אני אוהבת
אני יודעת שהוא במחשבות בחלומות
רודף אותי
שוב...
אני נעלמת לו -
אנני עוד!

בורחת מהספק ומהפחד
מאותה הרגשה איומה
של חוסר בטחון-
כבר הייתי פגועה.

הוא לא היה שם לנגב את הדמעות
כשבכיתי באותם הלילות
שבהם הוא עזב
אנני חוזרת!!!
החלטתי עכשיו!

אך הוא יגיע עם הבטחה
שסופה שאאמין בה
ויכבוש שוב
לא אותי
את הילדה התמימה!
את אותה הילדה הטיפשה
שהאמינה בו
למרות שהתאכזבה.

ושוב אמצא את עצמי בוכה בלילות
מדחיקה את אותם מחשבות, חלומות
ומבטיחה לעצמי ששוב לא אשאל את השאלה
האם אותו אני אוהבת
או שזה סתם...
טיפשותה של ילדה!