עמרי שמיר / נחמה |
לבד בחושך
כובשת פנים בבכי
מנסה לכבות את
השרפות בלב
כמה עוד תבכי ילדה
כמה עוד עד שתביני
שיש גברים אחרים
כאלה שלא שוברים
את הלב
גברים שיש להם לב
גברים שכואב להם
כשהם רואים יפה
כמוך נפגעת מאלה
שלא ראויים לך
לא אקרא לך לנוחם
בזרועותי- למרות
שמאד הייתי רוצה
לא אהיה לך כתף
לבכי תמרורייך
אכבוש את דמעותי
למראך
בפנים אמות במקומך
זאת מסירות
זאת אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|