מאוד מרענן
הסיפור על השכן,
כמה בתים של סיפור קצר
על סוג של עוף מוזר.
הוא נכנס אל השכונה
עם בנדנה צהובה
ובין רגע תפס את עין הקהל
והחל מחלק לכולם הזמנה,
וכך היא אמרה:
"לכל נער זקן כלב או אישה
אתם באים באחרית שישי
להכיר את ה"מישה"
כבוד גדול ביחס לאן דרכה רגליכם
יש בקשה לאחת עשרה בדיוק ובבקשה
אין כניסה בלי בן זוגכם.
ניפגש בכיכר דיזי המשוגעת
ומישם ינחה אותכם אנוכי שדורש מאה אחוז של משמעת"
חבורה התיצבה בחמישה לאחת עשרה
זוגות זוגות בדרך ללא אופק וללא מראה
הגיח השכן ובזעקה צורמת: "אתם ממש מוצאי חן"
משך את עיניי הקהל, העטוף אי ידיעה:
"קדימה! אחריי! אה ותקחו ביד ימנכם נגיעה".
התהיה לא נגמרת והשביל רק מתפתל
לבסוף הגיעו לביתן סגול שדרך החלון ריח מתוק מזדחל,
לא של סוכר זה יותר מדיי וממש לא של עוף בשעה כזאת לא כדאי
ריח חסר שם שפשוט מחמם חיבה וקורא בקול לטועם.
דלת שקופה מלאה באבניי ספיר
הוא פותח ובמרכז החדר עומד סיר,
העוף המוזר נעמד מעליו ומחליט להציג את מעלותיו
"אני באתי מהים ושמי ג'ימי ג'ימיני גלם"
עניים מוגשות למאחז קולו
"בספירה של שלוש שתיים אחד
אני מבקש שבפזיזות יתר כל אחד
יזנק ויפתח את הסיר
יש את המכסה להסיר
ופשוט לפתוח את המוח לריח ה"מישה".

3... 2...1 ...
מזנקים הנשים והאנשים לעבר הפתח
פותחים ורואים משו לא מוכר לבטח
עיסה סגולה עם אותו ריח
מיד נעמדים בדממה
ועיניהם נמתחות עד מדיי
ממש אפשר לעשות קרע בשממה,
וברקע...
איש גבוה חסר טעם אופנה וחיים
כזה שידחה חשק של אחרים
צורח בכל צורמני:
"אתם מטומטמים או שזה רק אני?!" .