שיירה של אוטובוסים נראתה באופק. אמי וכל בית ספרו יצאו לטיול
השנתי. הם שרו, סיפרו בדיחות וזללו ממתקים. כל הדברים שנערים
נורמלים עושים בטיול שנתי. אבל רק אמי ישב בצד עם פרצוף של
מלפפון חמוץ. הוא הסתכל על עונג, הנערה שהוא אהב וכנראה עוד
אוהב למרות שבגדה בו. כשהגיע, רפי, הנער החדש לשכונה היא
התעלמה מאמי. רפי היה חתיך ועשה דאווינים על הבנות. היא נשבתה
בקסמו והם הפכו לחברים. היא ישבה בתחילת האוטובוס ודיברה עם
רפי כשחבריה ה"קולים" מקיפים אותה ואת רפי. אמי קינא בהם. הוא
רצה אותה בחזרה. האוטובוסים הגיעו בלילה אל אכסניית הנוער
וכולם נכנסו לחדרים שלהם. למרבה המזל אמי קיבל חדר מול החדר של
עונג. "טוב". הוא אמר. "לפחות אוכל להשגיח עליה מפה". למחרת
בבוקר כאשר השמיים הפכו מחיוורים לאדום חזק, כולם התעוררו. אמי
הציץ לחדרה של עונג וראה אותה ישנה. הוא זכר כיצד הייתה נרדמת
אצלו בבית על הספה הגדולה והרכה שהייתה בסלון. הוא היה מביט בה
שעות על גבי שעות והודה לגורל שהפגיש ביניהם. היא נראתה לו כל
כך תמימה, כמו מלאך. הוא רצה לתת לה נשיקה גדולה על הלחי כמו
בסיפור היפיפייה הנרדמת אך הוא לא העז. כולם הוסעו אל האתר הבא
בטיול. הם הגיעו למרגלות הר גבוה, אשר בקצהו נמצא המצפה, והחלו
לטפס בשביל שהוכן במיוחד למטיילים. עונג טיפסה מאחורה באדישות
כאילו היה לה את כל הזמן שבעולם. התלמידים הגיעו אל המצפה
והמדריך טייל איתם ועשה את עבודתו. אמי הסתכל מסביב ולא ראה את
עונג. הוא הרגיש צמרמורת בכל הגוף והרגיש שמשהו רע עומד לקרות.
עונג הגיעה לבסוף למצפה אך אין זה מעניינה להקשיב למדריך. היא
רצתה לראות את הנוף ולא היה אף אחד שהיה יכול לעצור אותה. היא
התקרבה עוד ועוד אל מעקה הביטחון עד שלפתע היא החליקה והחלה
לפול. אמי היה בהיכון. הוא זינק אל המעקה ותפס את ידה ברגע
האחרון. הוא ניסה להרגיע אותה והתלוצץ: "בחיי שאת צריכה
מניקור, ודחוף". עונג חייכה חיוך מאולץ ואמרה: "זה לא הזמן
לבדיחות". היד שלה החליקה ואז צעקה: "אל תעזוב אותי, אל תעזוב
אותי, תפוס את היד השנייה שלי". אך אף אחד לא שמע אותה. הם היו
רחוקים ממנה. אמי מחק את החיוך מפניו ואמר: "אל תדאגי, אני לא
אתן לך לפול, אני אוהב אותך ואת חשובה לי מאוד". אמי תפס את
ידה השנייה, הצליח להרים אותה ואז שניהם נשכבו על העפר נאחזים
בשארית נשמתם. עונג הסדירה את נשימתה ואמרה: "אני חבה לך את
חיי". ואמי ענה לה: "זה שום דבר, אל תגזימי". כל אותו הזמן לא
שמו לב האחרים למה שהתרחש. עונג ואמי החליטו לשמור את הדבר
בסוד. הם החליטו ולהיות חברי בנפש.